ישעה 32
| הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו | 1 |
Ecce in iustitia regnabit rex, et principes in iudicio præerunt.
| והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה | 2 |
Et erit vir sicut qui absconditur a vento, et celat se a tempestate, sicut rivi aquarum in siti, et umbra petræ prominentis in terra deserta.
| ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה | 3 |
Non caligabunt oculi videntium, et aures audientium diligenter auscultabunt.
| ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות | 4 |
Et cor stultorum intelliget scientiam, et lingua balborum velociter loquetur et plane.
| לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע | 5 |
Non vocabitur ultra is, qui insipiens est, princeps: neque fraudulentus appellabitur maior:
| כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און--לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר | 6 |
stultus enim fatua loquetur, et cor eius faciet iniquitatem, ut perficiat simulationem, et loquatur ad Dominum fraudulenter, et vacuam faciat animam esurientis, et potum sitienti auferat.
| וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים (עניים) באמרי שקר ובדבר אביון משפט | 7 |
Fraudulenti vasa pessima sunt: ipse enim cogitationes concinnavit ad perdendos mites in sermone mendaci, cum loqueretur pauper iudicium.
| ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום | 8 |
Princeps vero ea, quæ digna sunt principe, cogitabit, et ipse super duces stabit.
| נשים שאננות--קמנה שמענה קולי בנות בטחות--האזנה אמרתי | 9 |
Mulieres opulentæ surgite, et audite vocem meam: filiæ confidentes percipite auribus eloquium meum.
| ימים על שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא | 10 |
Post dies enim, et annum vos conturbabimini confidentes: consummata est enim vindemia, collectio ultra non veniet.
| חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים | 11 |
Obstupescite opulentæ, conturbamini confidentes: exuite vos, et confundimini, accingite lumbos vestros.
| על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה | 12 |
Super ubera plangite, super regione desiderabili, super vinea fertili.
| על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה | 13 |
Super humum populi mei spinæ et vepres ascendent: quanto magis super omnes domos gaudii civitatis exultantis?
| כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם--משוש פראים מרעה עדרים | 14 |
Domus enim dimissa est, multitudo urbis relicta est, tenebræ et palpatio factæ sunt super speluncas usque in æternum. Gaudium onagrorum pascua gregum,
| עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל (והכרמל) ליער יחשב | 15 |
donec effundatur super nos spiritus de excelso: et erit desertum in charmel, et charmel in saltum reputabitur.
| ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב | 16 |
Et habitabit in solitudine iudicium, et iustitia in charmel sedebit.
| והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה--השקט ובטח עד עולם | 17 |
Et erit opus iustitiæ pax, et cultus iustitiæ silentium, et securitas usque in sempiternum.
| וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות | 18 |
Et sedebit populus meus in pulchritudine pacis, et in tabernaculis fiduciæ, et in requie opulenta.
| וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר | 19 |
Grando autem in descensione saltus, et humilitate humiliabitur civitas.
| אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור | 20 |
Beati, qui seminatis super omnes aquas, immittentes pedem bovis et asini.
