ישעה 32

1 הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו

הֵן לְצֶדֶק יִמְלָךְ־מֶלֶךְ וּלְשָׂרִים לְמִשְׁפָּט יָשֹֽׂרוּ׃

2 והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה

וְהָיָה־אִישׁ כְּמַֽחֲבֵא־רוּחַ וְסֵתֶר זָרֶם כְּפַלְגֵי־מַיִם בְּצָיוֹן כְּצֵל סֶֽלַע־כָּבֵד בְּאֶרֶץ עֲיֵפָֽה׃

3 ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה

וְלֹא תִשְׁעֶינָה עֵינֵי רֹאִים וְאָזְנֵי שֹׁמְעִים תִּקְשַֽׁבְנָה׃

4 ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות

וּלְבַב נִמְהָרִים יָבִין לָדָעַת וּלְשׁוֹן עִלְּגִים תְּמַהֵר לְדַבֵּר צָחֽוֹת׃

5 לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע

לֹֽא־יִקָּרֵא עוֹד לְנָבָל נָדִיב וּלְכִילַי לֹא יֵֽאָמֵר שֽׁוֹעַ׃

6 כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און--לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר

כִּי נָבָל נְבָלָה יְדַבֵּר וְלִבּוֹ יַעֲשֶׂה־אָוֶן לַעֲשׂוֹת חֹנֶף וּלְדַבֵּר אֶל־יְהוָה תּוֹעָה לְהָרִיק נֶפֶשׁ רָעֵב וּמַשְׁקֶה צָמֵא יַחְסִֽיר׃

7 וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים (עניים) באמרי שקר ובדבר אביון משפט

וְכֵלַי כֵּלָיו רָעִים הוּא זִמּוֹת יָעָץ לְחַבֵּל ענוים עֲנִיִּים בְּאִמְרֵי־שֶׁקֶר וּבְדַבֵּר אֶבְיוֹן מִשְׁפָּֽט׃

8 ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום

וְנָדִיב נְדִיבוֹת יָעָץ וְהוּא עַל־נְדִיבוֹת יָקֽוּם׃

9 נשים שאננות--קמנה שמענה קולי בנות בטחות--האזנה אמרתי

נָשִׁים שַֽׁאֲנַנּוֹת קֹמְנָה שְׁמַעְנָה קוֹלִי בָּנוֹת בֹּֽטחוֹת הַאְזֵנָּה אִמְרָתִֽי׃

10 ימים על שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא

יָמִים עַל־שָׁנָה תִּרְגַּזְנָה בֹּֽטְחוֹת כִּי כָּלָה בָצִיר אֹסֶף בְּלִי יָבֽוֹא׃

11 חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים

חִרְדוּ שַֽׁאֲנַנּוֹת רְגָזָה בֹּֽטְחוֹת פְּשֹׁטָֽה וְעֹרָה וַחֲגוֹרָה עַל־חֲלָצָֽיִם׃

12 על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה

עַל־שָׁדַיִם סֹֽפְדִים עַל־שְׂדֵי־חֶמֶד עַל־גֶּפֶן פֹּרִיָּֽה׃

13 על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה

עַל אַדְמַת עַמִּי קוֹץ שָׁמִיר תַּֽעֲלֶה כִּי עַל־כָּל־בָּתֵּי מָשׂוֹשׂ קִרְיָה עַלִּיזָֽה׃

14 כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם--משוש פראים מרעה עדרים

כִּֽי־אַרְמוֹן נֻטָּשׁ הֲמוֹן עִיר עֻזָּב עֹפֶל וָבַחַן הָיָה בְעַד מְעָרוֹת עַד־עוֹלָם מְשׂוֹשׂ פְּרָאִים מִרְעֵה עֲדָרִֽים׃

15 עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל (והכרמל) ליער יחשב

עַד־יֵעָרֶה עָלֵינוּ רוּחַ מִמָּרוֹם וְהָיָה מִדְבָּר לַכַּרְמֶל וכרמל וְהַכַּרְמֶל לַיַּעַר יֵחָשֵֽׁב׃

16 ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב

וְשָׁכַן בַּמִּדְבָּר מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בַּכַּרְמֶל תֵּשֵֽׁב׃

17 והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה--השקט ובטח עד עולם

וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם וַֽעֲבֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד־עוֹלָֽם׃

18 וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות

וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם וּֽבְמִשְׁכְּנוֹת מִבְטַחִים וּבִמְנוּחֹת שַׁאֲנַנּֽוֹת׃

19 וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר

וּבָרַד בְּרֶדֶת הַיָּעַר וּבַשִּׁפְלָה תִּשְׁפַּל הָעִֽיר׃

20 אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור

אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי עַל־כָּל־מָיִם מְשַׁלְּחֵי רֶֽגֶל־הַשּׁוֹר וְהַחֲמֽוֹר׃