ישעה 32
| הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו | 1 |
In Zukunft wird ein König gerecht herrschen, und die Obersten dem Rechte gemäß walten.
| והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה | 2 |
Jeder wird einem Obdach vor dem Winde gleichen und einem Schutz vor Unwetter, den Wasserbächen in der Dürre, dem Schatten eines mächtigen Felsens in lechzendem Lande.
| ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה | 3 |
Die Augen der Sehenden werden nicht mehr geblendet sein, und die Ohren der Hörenden werden aufmerken.
| ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות | 4 |
Der Verstand der Voreiligen wird lernen, zu urteilen, und die Zunge der Stotternden wird geläufig Deutliches reden.
| לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע | 5 |
Einen Frevler wird man nicht mehr edel nennen, noch einen Schurken vornehm heißen.
| כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און--לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר | 6 |
Denn ein Frevler redet Frevel, und sein Sinn bereitet Unheil, indem er Ruchlosigkeit verübt und Irrsal wider Jahwe redet, indem er den Hungrigen darben läßt und den Durstigen Mangel leiden läßt an Getränk.
| וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים (עניים) באמרי שקר ובדבר אביון משפט | 7 |
Und des Schurken Waffen sind böse; solch' einer sinnt auf Ränke, daß er die Elenden durch trügerische Reden verderbe, selbst wenn der Arme sein Recht beweist.
| ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום | 8 |
Aber der Edle sinnt auf Edles, und solch' einer beharrt auf Edlem.
| נשים שאננות--קמנה שמענה קולי בנות בטחות--האזנה אמרתי | 9 |
Ihr sicheren Weiber! Auf, hört meine Stimme! Ihr sorglosen Frauen! Horcht auf meine Rede!
| ימים על שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא | 10 |
Über Jahr und Tag werdet ihr unruhig werden, ihr Sorglosen! Denn ein Ende hat's mit der Weinlese, eine Obsternte kommt nicht mehr!
| חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים | 11 |
Ängstigt euch, ihr Sicheren! Beunruhigt euch, ihr Sorglosen! Legt ab und entkleidet euch, umgürtet die Lenden mit dem Trauergewand!
| על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה | 12 |
Auf die Brüste schlägt man sich in der Klage um die köstlichen Felder, um die fruchtbaren Weinstöcke,
| על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה | 13 |
um den Acker meines Volks, der in Dornen und Gestrüpp aufschießt, ja um alle lustigen Häuser, um die fröhliche Stadt.
| כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם--משוש פראים מרעה עדרים | 14 |
Denn die Paläste sind verlassen, der Lärm der Stadt ist verödet. Ophel und Warte dienen für immer als Höhlen: eine Lust für Wildesel, ein Weideplatz für Herden -
| עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל (והכרמל) ליער יחשב | 15 |
bis ein Geist aus der Höhe auf uns ausgegossen wird, daß die Steppe zum Fruchtgarten werde, und der Fruchtgarten für Wald gelte,
| ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב | 16 |
daß in der Steppe das Recht hause und die Gerechtigkeit sich im Fruchtgarten niederlasse.
| והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה--השקט ובטח עד עולם | 17 |
Und die Wirkung der Gerechtigkeit wird Friede sein, und der Ertrag der Gerechtigkeit Ruhe und Sicherheit für immer.
| וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות | 18 |
Mein Volk wird sich niederlassen in einer Wohnung des Friedens, in Behausungen der Zuversicht und an sicheren Ruheplätzen.
| וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר | 19 |
Doch hageln wird es, wenn der Wald niedergeht, und die Stadt in Niedrigkeit niedersinkt.
| אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור | 20 |
Heil euch, die ihr allenthalben an den Gewässern säet und den Fuß der Rinder und Esel frei schweifen laßt!
