< ישעה 32 >
הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו | 1 |
Puis, voici, le Roi régnera selon la justice, et quant aux princes, ils gouverneront selon le bon droit;
והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה | 2 |
et chacun d'eux sera comme un abri contre le vent, et un couvert contre l'orage, comme des ruisseaux dans la sécheresse, comme l'ombre d'un grand rocher dans une contrée aride;
ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה | 3 |
et les yeux des Voyants ne seront plus aveugles, et les oreilles des auditeurs seront attentives;
ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות | 4 |
et le cœur des hommes légers sera avisé pour comprendre, et la langue des bègues habile à parler nettement.
לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע | 5 |
L'impie ne sera plus appelé noble, ni le fourbe nommé magnanime;
כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און--לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר | 6 |
car l'impie profère l'impiété et son cœur pratique le mal pour commettre l'impiété, et pour tenir contre l'Éternel le langage de l'erreur, pour laisser à vide l'âme de l'affamé, et manquer de breuvage celui qui est altéré;
וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים (עניים) באמרי שקר ובדבר אביון משפט | 7 |
et les armes du fourbe sont funestes, il médite la fraude pour perdre le misérable par des discours menteurs, quand bien même l'indigent expose son droit.
ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום | 8 |
Mais le noble pense à ce qui est noble, et dans ce qui est noble il se maintient.
נשים שאננות--קמנה שמענה קולי בנות בטחות--האזנה אמרתי | 9 |
Femmes insouciantes, debout! entendez ma voix! filles qui vous rassurez, écoutez mes discours!
ימים על שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא | 10 |
Dans l'an et jours vous tremblerez, vous qui vous rassurez; car c'en est fait de la vendange, et la récolte des fruits n'arrivera pas.
חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים | 11 |
Ayez de l'effroi, insouciantes! tremblez, vous qui vous rassurez! déshabille-toi, ôte tes vêtements et ceins tes reins [du cilice]!
על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה | 12 |
On gémit, en se frappant le sein, sur les campagnes délicieuses et sur la vigne féconde.
על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה | 13 |
Sur le sol de mon peuple poussent les ronces et les épines, oui, dans toutes les maisons où est la joie, dans la ville où est la gaieté;
כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם--משוש פראים מרעה עדרים | 14 |
car le palais est abandonné et la cité bruyante est solitaire; la colline et la tour seront pour longtemps parmi les cavernes, la joie des onagres, le pacage des troupeaux,
עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל (והכרמל) ליער יחשב | 15 |
jusqu'à ce que sur nous l'esprit soit répandu d'en haut, et que le désert devienne un verger, et que le verger soit estimé à l'égal de la forêt.
ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב | 16 |
Alors dans le désert habitera la justice, et l'équité dans le verger aura son séjour,
והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה--השקט ובטח עד עולם | 17 |
et l'effet de la justice sera la paix, le fruit de la justice le repos et la sécurité éternellement.
וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות | 18 |
Et mon peuple habitera une demeure de paix, et des domiciles assurés, et des lieux tranquilles et sûrs.
וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר | 19 |
Mais il grêlera à la chute de la forêt, et la ville ennemie s'abîmant croulera.
אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור | 20 |
Heureux vous qui semez dans un sol arrosé, et laissez sans entraves le pied du bœuf et de l'âne!