< ישעה 32 >

הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו 1
Katso, kuningas on hallitseva vanhurskaudessa, ja valtiaat vallitsevat oikeuden mukaan.
והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה 2
Silloin on jokainen heistä oleva turvana tuulelta ja suojana rankkasateelta, oleva kuin vesipurot kuivassa maassa, kuin korkean kallion varjo nääntyvässä maassa.
ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה 3
Silloin eivät näkevien silmät ole soaistut, ja kuulevien korvat kuulevat tarkkaan.
ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות 4
Ajattelemattomien sydän käsittää taidon, ja änkyttäväin kieli puhuu sujuvasti ja selkeästi.
לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע 5
Ei houkkaa enää kutsuta jaloksi, eikä petollista enää sanota yleväksi.
כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און--לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר 6
Sillä houkka puhuu houkan lailla, ja hänen sydämensä hankkii turmiota, ja niin hän harjoittaa riettautta ja puhuu eksyttäväisesti Herrasta, jättää tyhjäksi nälkäisen sielun ja janoavaisen juomaa vaille.
וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים (עניים) באמרי שקר ובדבר אביון משפט 7
Ja pahat ovat petollisen aseet, hän miettii ilkitöitä, tuhotakseen kurjat valheen sanoilla, vaikka köyhä kuinka oikeata asiaa puhuisi.
ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום 8
Mutta jalo jaloja miettii ja jaloudessa lujana pysyy.
נשים שאננות--קמנה שמענה קולי בנות בטחות--האזנה אמרתי 9
Nouskaa, te suruttomat naiset, kuulkaa minun ääntäni; te huolettomat tyttäret, tarkatkaa minun sanojani.
ימים על שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא 10
Vielä vuosi, ja päiviä päälle, niin vapisette, te huolettomat; sillä silloin on viininkorjuusta tullut loppu, hedelmänkorjuuta ei tule.
חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים 11
Kauhistukaa, te suruttomat, vaviskaa, te huolettomat, riisuutukaa, paljastukaa, vyöttäkää säkki lanteillenne.
על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה 12
Silloin valitetaan ja lyödään rintoihin ihanien peltojen tähden ja hedelmällisten viiniköynnösten tähden,
על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה 13
minun kansani maan tähden, joka kasvaa orjantappuraa ja ohdaketta, remuavan kaupungin kaikkien iloisten talojen tähden.
כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם--משוש פראים מרעה עדרים 14
Sillä palatsi on hyljätty, kaupungin kohina lakannut, Oofel ja vartiotorni ovat jääneet luoliksi iankaikkisesti, villiaasien iloksi ja laumojen laitumeksi.
עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל (והכרמל) ליער יחשב 15
Näin on hamaan siihen asti, kunnes meidän päällemme vuodatetaan Henki korkeudesta. Silloin erämaa muuttuu puutarhaksi,
ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב 16
ja puutarha on metsän veroinen. Ja erämaassa asuu oikeus, ja puutarhassa majailee vanhurskaus.
והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה--השקט ובטח עד עולם 17
Silloin vanhurskauden hedelmä on rauha, vanhurskauden vaikutus lepo ja turvallisuus iankaikkisesti.
וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות 18
Ja minun kansani asuu rauhan majoissa, turvallisissa asunnoissa, huolettomissa lepopaikoissa.
וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר 19
Mutta raesade tulee, metsä kaatuu, ja kaupunki alennetaan alhaiseksi.
אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור 20
Onnelliset te, jotka kylvätte kaikkien vetten vierille ja laskette härän ja aasin jalat valtoimina kulkemaan!

< ישעה 32 >