< ישעה 32 >
הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו | 1 |
Lo! the kyng schal regne in riytfulnesse, and princes schulen be souereyns in doom.
והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה | 2 |
And a man schal be, as he that is hid fro wynd, and hidith hym silf fro tempest; as stremes of watris in thirst, and the schadewe of a stoon stondynge fer out in a desert lond.
ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה | 3 |
The iyen of profetis schulen not dasewe, and the eeris of heereris schulen herke diligentli;
ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות | 4 |
and the herte of foolis schal vndurstonde kunnyng, and the tunge of stuttynge men schal speke swiftli, and pleynli.
לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע | 5 |
He that is vnwijs, schal no more be clepid prince, and a gileful man schal not be clepid the grettere.
כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און--לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר | 6 |
Forsothe a fool shal speke foli thingis, and his herte schal do wickidnesse, that he performe feynyng, and speke to the Lord gilefuli; and he schal make voide the soule of an hungry man, and schal take awei drynke fro a thirsti man.
וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים (עניים) באמרי שקר ובדבר אביון משפט | 7 |
The vessels of a gileful man ben worste; for he schal make redi thouytis to leese mylde men in the word of a leesyng, whanne a pore man spak doom.
ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום | 8 |
Forsothe a prince schal thenke tho thingis that ben worthi to a prince, and he schal stonde ouer duykis.
נשים שאננות--קמנה שמענה קולי בנות בטחות--האזנה אמרתי | 9 |
Riche wymmen, rise ye, and here my vois; douytris tristynge, perseyue ye with eeris my speche.
ימים על שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא | 10 |
For whi aftir daies and a yeer, and ye that tristen schulen be disturblid; for whi vyndage is endid, gaderyng schal no more come.
חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים | 11 |
Ye riche wymmen, be astonyed; ye that tristen, be disturblid; vnclothe ye you, and be ye aschamed;
על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה | 12 |
girde youre leendis; weile ye on brestis, on desirable cuntrei, on the plenteuouse vyner.
על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה | 13 |
Thornes and breris schulen stie on the erthe of my puple; hou myche more on alle the housis of ioie of the citee makynge ful out ioie?
כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם--משוש פראים מרעה עדרים | 14 |
For whi the hous is left, the multitude of the citee is forsakun; derknessis and gropyng ben maad on dennes, `til in to with outen ende. The ioie of wield assis is the lesewe of flockis;
עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל (והכרמל) ליער יחשב | 15 |
til the spirit be sched out on us fro an hiy, and the desert schal be in to Chermel, and Chermel schal be arettid in to a forest.
ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב | 16 |
And doom schal dwelle in wildirnesse, and riytfulnesse schal sitte in Chermel;
והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה--השקט ובטח עד עולם | 17 |
and the werk of riytfulnesse schal be pees, and the tilthe of riytfulnesse schal be stilnesse and sikirnesse, `til in to with outen ende.
וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות | 18 |
And my puple schal sitte in the fairnesse of pees, and in the tabernaclis of trist, and in riche reste.
וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר | 19 |
But hail schal be in the coming doun of the foreste, and bi lownesse the citee schal be maad low.
אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור | 20 |
Blessid ben ye, that sowen on alle watris, and putten yn the foot of an oxe and of an asse.