ישעה 32

1 הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו

Lo! in righteousness, shall reign a king, Yea even princes, with equity, shall bear rule.

2 והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה

So shall each one become As a hiding-place from the wind And a covert from the storm, —As channels of water in a dry place, As the shadow of a massive cliff in a weary land.

3 ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה

And the eyes of them who are ready to see, shall not be closed, —And, the ears of them who are ready to hear, shall hearken;

4 ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות

And the heart of the hurried, shall take note of knowledge, And the tongue of stammerers, shall make haste to speak plainly.

5 לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע

A base man, shall no longer be called, noble, —Nor, a knave, be named, liberal;

6 כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און--לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר

For, a base man, with baseness, will speak, And, his heart, will practise iniquity, —Practising profanity, And speaking, against Yahweh that which misleadeth, Emptying the soul of the hungry, And the drink of the thirsty, he causeth to fail;

7 וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים (עניים) באמרי שקר ובדבר אביון משפט

Yea, a knave, his weapons are wicked, —He, base schemes, hath devised To ruin the oppressed with speeches of falsehood Even when the needy pleadeth, for justice.

8 ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום

But, a noble man, noble things, hath devised, —And, he, upon noble things, will stand,

9 נשים שאננות--קמנה שמענה קולי בנות בטחות--האזנה אמרתי

Ye women in comfort! arise hear my voice, Ye daughters so confident give ear to my speech: —

10 ימים על שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא

Some days beyond a year, ye shall be troubled ye confident ones, —For failed hath the vintage, No, gathering, cometh in.

11 חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים

Tremble, ye women in comfort, Be troubled ye daughters so confident, —Strip! and bare yourselves, and gird somewhat on your loins:

12 על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה

Upon your breasts, continue smiting: For desirable fields, For fruitful vine.

13 על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה

Over the soil of my people, thorns and briars shall grow, —Yea over all houses of joy, thou city exultant!

14 כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם--משוש פראים מרעה עדרים

For the palace, is abandoned, the tumult of the city, hath ceased—Hill and watch-tower, serve as caves, unto times age-abiding, The joy of wild-asses, The pasture of flocks: —

15 עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל (והכרמל) ליער יחשב

Until there be poured out upon us the spirit, from on high, —Then shall the wilderness become, garden-land, And the garden-land, for a forest, be reckoned;

16 ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב

Then shall, justice inhabit, the wilderness, And righteousness, in the garden-land, shall abide;

17 והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה--השקט ובטח עד עולם

And the yield of righteousness, shall be, peace, —And the tillage of righteousness, quietness, and confidence! to times age-abiding;

18 וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות

And my people shall dwell, In a borne of peace, —and In habitations of security, and In resting-places of comfort.

19 וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר

But it shall hail during the felling of the forest, And in a sunken place, shall, the city, sink.

20 אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור

How happy are ye who sow beside all waters, —Who send forth the foot of the ox and the ass.