ישעה 32

1 הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו

Behold! a king shall reign in righteousness, And princes shall rule with equity.

2 והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה

Every one of them shall be a hiding-place from the wind, And a shelter from the tempest; As streams of water in a dry place, As the shadow of a great rock in a weary land.

3 ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה

The eyes of them that see shall no more be blind, And the ears of them that hear shall hearken.

4 ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות

The heart of the rash shall gain wisdom, And the tongue of the stammerer learn to speak plainly.

5 לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע

The vile shall no more be called liberal, Nor the niggard said to be bountiful;

6 כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און--לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר

For the vile will still utter villany, And his heart will devise iniquity; He will practise deception, and speak impiety against God; He will take away the food of the hungry, And deprive the thirsty of drink.

7 וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים (עניים) באמרי שקר ובדבר אביון משפט

The instruments also of the niggard are evil; He plotteth mischievous devices, To destroy the poor with lying words, Even when the cause of the needy is just.

8 ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום

But the liberal deviseth liberal things, And in liberal things will he persevere.

9 נשים שאננות--קמנה שמענה קולי בנות בטחות--האזנה אמרתי

Arise, hear my voice, ye women that are at ease! Give ear to my speech, ye careless daughters!

10 ימים על שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא

One year more, and ye shall tremble, ye careless women! For the vintage shall fail; the harvest shall not come.

11 חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים

Tremble, O ye that are at ease! Be in dismay, ye careless ones! Strip you, make you bare, gird ye sackcloth upon your loins!

12 על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה

They shall smite themselves on their breasts, On account of the pleasant fields, On account of the fruitful vine.

13 על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה

Upon the land of my people shall come up thorns and briers; Yea, upon all the houses of joy in the joyous city.

14 כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם--משוש פראים מרעה עדרים

For the palace shall be forsaken; The tumult of the city shall be solitary; The fortified hill and the tower shall be dens forever; The joy of wild-asses, the pasture of flocks;

15 עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל (והכרמל) ליער יחשב

Until the spirit from on high be poured upon us, And the wilderness become a fruitful field, And the fruitful field be esteemed a forest.

16 ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב

Then shall justice dwell in the wilderness, And righteousness in the fruitful field.

17 והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה--השקט ובטח עד עולם

And the effect of righteousness shall be peace, And the fruit of righteousness quiet and security forever.

18 וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות

Then shall my people dwell in peaceful habitations, In secure dwellings, in quiet resting-places.

19 וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר

But the hail shall descend, and the forest shall fall; And the city shall be brought very low.

20 אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור

Happy ye who sow beside all waters; Who send forth thither the feet of the ox and the ass!