< ישעה 32 >
הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו | 1 |
Behold, a king will reign in righteousness, and princes will rule with justice.
והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה | 2 |
Each will be like a shelter from the wind, a refuge from the storm, like streams of water in a dry land, like the shadow of a great rock in an arid land.
ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה | 3 |
Then the eyes of those who see will no longer be closed, and the ears of those who hear will listen.
ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות | 4 |
The mind of the rash will know and understand, and the stammering tongue will speak clearly and fluently.
לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע | 5 |
No longer will a fool be called noble, nor a scoundrel be respected.
כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און--לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר | 6 |
For a fool speaks foolishness; his mind plots iniquity. He practices ungodliness and speaks falsely about the LORD; he leaves the hungry empty and deprives the thirsty of drink.
וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים (עניים) באמרי שקר ובדבר אביון משפט | 7 |
The weapons of the scoundrel are destructive; he hatches plots to destroy the poor with lies, even when the plea of the needy is just.
ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום | 8 |
But a noble man makes honorable plans; he stands up for worthy causes.
נשים שאננות--קמנה שמענה קולי בנות בטחות--האזנה אמרתי | 9 |
Stand up, you complacent women; listen to me. Give ear to my word, you overconfident daughters.
ימים על שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא | 10 |
In a little more than a year you will tremble, O secure ones. For the grape harvest will fail and the fruit harvest will not arrive.
חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים | 11 |
Shudder, you ladies of leisure; tremble, you daughters of complacency. Strip yourselves bare and put sackcloth around your waists.
על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה | 12 |
Beat your breasts for the pleasant fields, for the fruitful vines,
על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה | 13 |
and for the land of my people, overgrown with thorns and briers— even for every house of merriment in this city of revelry.
כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם--משוש פראים מרעה עדרים | 14 |
For the palace will be forsaken, the busy city abandoned. The hill and the watchtower will become caves forever— the delight of wild donkeys and a pasture for flocks—
עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל (והכרמל) ליער יחשב | 15 |
until the Spirit is poured out upon us from on high. Then the desert will be an orchard, and the orchard will seem like a forest.
ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב | 16 |
Then justice will inhabit the wilderness, and righteousness will dwell in the fertile field.
והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה--השקט ובטח עד עולם | 17 |
The work of righteousness will be peace; the service of righteousness will be quiet confidence forever.
וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות | 18 |
Then my people will dwell in a peaceful place, in safe and secure places of rest.
וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר | 19 |
But hail will level the forest, and the city will sink to the depths.
אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור | 20 |
Blessed are those who sow beside abundant waters, who let the ox and donkey range freely.