< ישעה 32 >
הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו | 1 |
Aj, v spravedlnosti kralovati bude král, a knížata v soudu panovati budou.
והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה | 2 |
Nebo bude muž ten jako skrýše před větrem, a schrana před přívalem, jako potokové vod na místě suchém, jako stín skály veliké v zemi vyprahlé.
ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה | 3 |
A oči vidoucích nebudou blíkati, a uši slyšících pozorovati budou.
ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות | 4 |
Pročež srdce bláznů nabude umění, a jazyk zajikavých prostranně a světle mluviti bude.
לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע | 5 |
Nebudeť více nazýván nešlechetný šlechetným, a skrbný nebude slouti štědrým.
כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און--לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר | 6 |
Proto že nešlechetný o nešlechetnosti mluví, a srdce jeho skládá nepravost, jak by provodil ošemetnost, a mluvil proti Hospodinu scestné věci, jak by znuzil duši lačného, a nápoj žíznivému odjal.
וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים (עניים) באמרי שקר ובדבר אביון משפט | 7 |
Také i usilování skrbného jsou škodlivá; nebo nešlechetnosti obmýšlí, jak by k záhubě přivedl ponížené slovy lživými, a mluvil proti nuznému před soudem.
ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום | 8 |
Ješto šlechetný obmýšlí šlechetné věci, a takovýť při tom, což šlechetného jest, státi bude.
נשים שאננות--קמנה שמענה קולי בנות בטחות--האזנה אמרתי | 9 |
Ženy lhostejné, vstaňte, slyšte hlas můj; dcery bezpečně sobě počínající, ušima pozorujte řeči mé.
ימים על שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא | 10 |
Za mnohé dny a léta vichrovány budete, ó vy v bezpečnosti bydlící; nebo přestane vinobraní, a klizení úrod nepřijde.
חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים | 11 |
Třestež se strachem, ó lhostejné, pohnětež se, bezpečně sobě počínající; svlecte se, a obnažte se, a přepašte se po bedrách.
על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה | 12 |
Kvílíce nad prsy, nad poli výbornými a nad kmeny úrodnými.
על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה | 13 |
Na zemi lidu mého trní a hloží vzejde, anobrž na všech domích veselých a městě plésajícím.
כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם--משוש פראים מרעה עדרים | 14 |
Nebo rozkošný palác opuštěn bude, hluk města přestane, hrad vysoký a věže obráceny budou v jeskyně na věčnost, k radosti divokým oslům, a ku pastvišti stádům.
עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל (והכרמל) ליער יחשב | 15 |
Dokudž nebude vylit na nás duch s výsosti, a nebude obrácena poušť v pole úrodné, a pole úrodné za les počítáno.
ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב | 16 |
I bude na poušti soud bydliti, a spravedlnost na poli úrodném přebývati.
והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה--השקט ובטח עד עולם | 17 |
A zjeví se skutek spravedlnosti, pokoj, ovoce, pravím, spravedlnosti, pokoj a bezpečnost až na věky.
וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות | 18 |
Nebo bydliti bude lid můj v obydlí pokojném, totiž v příbytcích nejbezpečnějších a v odpočívání nejpokojnějším,
וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר | 19 |
Byť pak i krupobití spadlo na les, a velmi sníženo bylo město.
אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור | 20 |
Blaze vám, kteříž sejete na všelikých místech úrodných, vypouštějíc tam vola i osla.