ישעה 32

1 הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו

看哪，必有一王憑公義行政； 必有首領藉公平掌權。

2 והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה

必有一人像避風所和避暴雨的隱密處， 又像河流在乾旱之地， 像大磐石的影子在疲乏之地。

3 ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה

那能看的人，眼不再昏迷； 能聽的人，耳必得聽聞。

4 ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות

冒失人的心必明白知識； 結吧人的舌必說話通快。

5 לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע

愚頑人不再稱為高明； 吝嗇人不再稱為大方。

6 כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און--לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר

因為愚頑人必說愚頑話， 心裏想作罪孽， 慣行褻瀆的事， 說錯謬的話攻擊耶和華， 使飢餓的人無食可吃， 使口渴的人無水可喝。

7 וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים (עניים) באמרי שקר ובדבר אביון משפט

吝嗇人所用的法子是惡的； 他圖謀惡計， 用謊言毀滅謙卑人； 窮乏人講公理的時候， 他也是這樣行。

8 ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום

高明人卻謀高明事， 在高明事上也必永存。

9 נשים שאננות--קמנה שמענה קולי בנות בטחות--האזנה אמרתי

安逸的婦女啊，起來聽我的聲音！ 無慮的女子啊，側耳聽我的言語！

10 ימים על שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא

無慮的女子啊，再過一年多，必受騷擾； 因為無葡萄可摘， 無果子可收。

11 חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים

安逸的婦女啊，要戰兢； 無慮的女子啊，要受騷擾。 脫去衣服，赤着身體， 腰束麻布。

12 על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה

她們必為美好的田地 和多結果的葡萄樹，搥胸哀哭。

13 על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה

荊棘蒺藜必長在我百姓的地上， 又長在歡樂的城中和一切快樂的房屋上。

14 כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם--משוש פראים מרעה עדרים

因為宮殿必被撇下， 多民的城必被離棄； 山岡望樓永為洞穴， 作野驢所喜樂的， 為羊群的草場。

15 עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל (והכרמל) ליער יחשב

等到聖靈從上澆灌我們， 曠野就變為肥田， 肥田看如樹林。

16 ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב

那時，公平要居在曠野； 公義要居在肥田。

17 והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה--השקט ובטח עד עולם

公義的果效必是平安； 公義的效驗必是平穩，直到永遠。

18 וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות

我的百姓必住在平安的居所， 安穩的住處，平靜的安歇所。

19 וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר

（ 但要降冰雹打倒樹林； 城必全然拆平。）

20 אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור

你們在各水邊撒種、 牧放牛驢的有福了！