ישעה 32

1 הן לצדק ימלך מלך ולשרים למשפט ישרו

看哪，必有一王凭公义行政； 必有首领借公平掌权。

2 והיה איש כמחבא רוח וסתר זרם כפלגי מים בציון כצל סלע כבד בארץ עיפה

必有一人像避风所和避暴雨的隐密处， 又像河流在干旱之地， 像大磐石的影子在疲乏之地。

3 ולא תשעינה עיני ראים ואזני שמעים תקשבנה

那能看的人，眼不再昏迷； 能听的人，耳必得听闻。

4 ולבב נמהרים יבין לדעת ולשון עלגים תמהר לדבר צחות

冒失人的心必明白知识； 结巴人的舌必说话通快。

5 לא יקרא עוד לנבל נדיב ולכילי לא יאמר שוע

愚顽人不再称为高明； 吝啬人不再称为大方。

6 כי נבל נבלה ידבר ולבו יעשה און--לעשות חנף ולדבר אל יהוה תועה להריק נפש רעב ומשקה צמא יחסיר

因为愚顽人必说愚顽话， 心里想作罪孽， 惯行亵渎的事， 说错谬的话攻击耶和华， 使饥饿的人无食可吃， 使口渴的人无水可喝。

7 וכלי כליו רעים הוא זמות יעץ לחבל ענוים (עניים) באמרי שקר ובדבר אביון משפט

吝啬人所用的法子是恶的； 他图谋恶计， 用谎言毁灭谦卑人； 穷乏人讲公理的时候， 他也是这样行。

8 ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום

高明人却谋高明事， 在高明事上也必永存。

9 נשים שאננות--קמנה שמענה קולי בנות בטחות--האזנה אמרתי

安逸的妇女啊，起来听我的声音！ 无虑的女子啊，侧耳听我的言语！

10 ימים על שנה תרגזנה בטחות כי כלה בציר אסף בלי יבוא

无虑的女子啊，再过一年多，必受骚扰； 因为无葡萄可摘， 无果子可收。

11 חרדו שאננות רגזה בטחות פשטה וערה וחגורה על חלצים

安逸的妇女啊，要战兢； 无虑的女子啊，要受骚扰。 脱去衣服，赤着身体， 腰束麻布。

12 על שדים ספדים על שדי חמד על גפן פריה

她们必为美好的田地 和多结果的葡萄树，捶胸哀哭。

13 על אדמת עמי קוץ שמיר תעלה כי על כל בתי משוש קריה עליזה

荆棘蒺藜必长在我百姓的地上， 又长在欢乐的城中和一切快乐的房屋上。

14 כי ארמון נטש המון עיר עזב עפל ובחן היה בעד מערות עד עולם--משוש פראים מרעה עדרים

因为宫殿必被撇下， 多民的城必被离弃； 山冈望楼永为洞穴， 作野驴所喜乐的， 为羊群的草场。

15 עד יערה עלינו רוח ממרום והיה מדבר לכרמל וכרמל (והכרמל) ליער יחשב

等到圣灵从上浇灌我们， 旷野就变为肥田， 肥田看如树林。

16 ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב

那时，公平要居在旷野； 公义要居在肥田。

17 והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה--השקט ובטח עד עולם

公义的果效必是平安； 公义的效验必是平稳，直到永远。

18 וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות

我的百姓必住在平安的居所， 安稳的住处，平静的安歇所。

19 וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר

（但要降冰雹打倒树林； 城必全然拆平。）

20 אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור

你们在各水边撒种、 牧放牛驴的有福了！