< ישעה 3 >
כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען לחם וכל משען מים | 1 |
For sjå Herren, Allhers-Herren, skal taka burt frå Jerusalem og Juda kvar studnad og stav, kvar studnad av mat, og kvar studnad av vatn,
גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן | 2 |
kjempa og stridsmann, domar og profet, spåmann og styresmann,
שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש | 3 |
femtimanns-førar og vyrdingsmann, rådsherre og handverksmeister og trollkunnig mann.
ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם | 4 |
Og eg skal gjeva deim unggutar til styrarar, og gutehått skal råda yver deim.
ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד | 5 |
Og folket - den eine skal plåga den andre, kvar ein sin granne. Guten skal setja seg upp imot den gamle, fanten imot fagnamannen.
כי יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאת תחת ידך | 6 |
Når det då hender, at ein fær tak i ein annan i huset åt far hans, og segjer: «Du eig då ein klædnad, ver du styraren vår! Tak då rådvelde yver dette fallande riket!»
ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם | 7 |
då skal han svara og segja: «Eg er ingen sårlækjar, i mitt hus er korkje brød eller klæde; gjer ikkje meg til styrar yver folket!»
כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי לשונם ומעלליהם אל יהוה למרות עני כבודו | 8 |
For Jerusalem snåvar og Juda fell, av di dei i ord og gjerd stend Herren imot, og er tråssuge framfor hans herlegdoms åsyn.
הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי גמלו להם רעה | 9 |
Sjølve andlitssvipen deira vitnar imot deim, og liksom i Sodoma talar dei utan dulsmål um syndi si. Ve deira sjæl! For dei valdar seg sjølv ulukka.
אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו | 10 |
Seg um den rettferdige at det skal ganga honom godt; frukti av si gjerning skal han njota.
אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו | 11 |
Men usæl den ugudlege! honom skal det ganga ille; hans eigne gjerningar hemnar seg på honom sjølv.
עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו | 12 |
Styraren yver mitt folk er eit barn, og kvinnor råder yver det. Mitt folk, førarane dine fører deg vilt, og gjer vegen du skal fara til villstig.
נצב לריב יהוה ועמד לדין עמים | 13 |
Herren hev stige fram, han vil føra sak, han stend og vil døma folki.
יהוה במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם | 14 |
Herren held rettargang med sitt folks styresmenner og hovdingar: «De hev plundra vinhagen! Ran frå fatigmannen er i husi dykkar!
מלכם (מה לכם) תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם אדני יהוה צבאות | 15 |
Korleis kann de soleis skamfara mitt folk og trakka dei fatige under fot?» segjer Herren, Allhers-Herren.
ויאמר יהוה יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטוות (נטויות) גרון ומשקרות עינים הלוך וטפף תלכנה וברגליהם תעכסנה | 16 |
Og Herren segjer: «Av di Sions døtter briskar seg og gjeng med bratt nakke og spelar med augo, og gjeng og trippar og ringlar med fotringarne sine,
ושפח אדני קדקד בנות ציון ויהוה פתהן יערה | 17 |
so skal Herren gjera kruna skurvut på Sions døtter, og Herren skal nækja deira blygsla.
ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים--והשהרנים | 18 |
På den dagen tek Herren frå deim all stasen deira: Fotringar, panneband, halssylgjor,
הנטפות והשירות והרעלות | 19 |
øyredobbor, armband, slør,
הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים | 20 |
hovudpryda, fotkjedor, belte, lukteflaskor, amulettar,
המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים | 22 |
høgtidsbunader, kåpor, kasteplagg, pungar,
והגלינים והסדינים והצניפות והרדידים | 23 |
speglar, serkjer, huvor, flor.
והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי תחת יפי | 24 |
Og det skal verta illtev i staden for godange, reip i staden for belte, fleinskalle i staden for flettor, sekkjety i staden for høgtidstidsbunad og svidmerke i staden for vænleik.
מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה | 25 |
Mennerne dine skal falla for sverd og kjemporne dine i krig.
ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב | 26 |
Og portarne hennar skal gråta og låta, og einsleg sit ho att i gruset.»