< ישעה 3 >
כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען לחם וכל משען מים | 1 |
Ecco, il Signore, l’Eterno degli eserciti, sta per togliere a Gerusalemme ed a Giuda ogni risorsa ed ogni appoggio, ogni risorsa di pane e ogni risorsa di acqua,
גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן | 2 |
il prode ed il guerriero, il giudice ed il profeta, l’indovino e l’anziano,
שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש | 3 |
il capo di cinquantina e il notabile, il consigliere, l’artefice esperto, e l’abile incantatore.
ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם | 4 |
Io darò loro de’ giovinetti per principi, e de’ bambini domineranno sovr’essi.
ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד | 5 |
Il popolo sarà oppresso, uomo da uomo, ciascuno dal suo prossimo; il giovane insolentirà contro il vecchio, l’abietto contro colui che è onorato.
כי יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאת תחת ידך | 6 |
Quand’uno prenderà il fratello nella sua casa paterna e gli dirà: “Tu hai un mantello, sii nostro capo, prendi queste ruine sotto la tua mano”,
ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם | 7 |
egli, in quel giorno, alzerà la voce, dicendo: “Io non sarò vostro medico, e nella mia casa non v’è né pane né mantello; non mi fate capo del popolo!”
כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי לשונם ומעלליהם אל יהוה למרות עני כבודו | 8 |
Poiché Gerusalemme vacilla e Giuda crolla, perché la loro lingua e le opere sono contro l’Eterno, sì da provocare ad ira il suo sguardo maestoso.
הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי גמלו להם רעה | 9 |
L’aspetto del loro volto testimonia contr’essi, pubblicano il loro peccato, come Sodoma, e non lo nascondono. Guai all’anima loro! perché procurano a se stessi del male.
אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו | 10 |
Ditelo che il giusto avrà del bene, perch’ei mangerà il frutto delle opere sue!
אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו | 11 |
Guai all’empio! male gl’incoglierà, perché gli sarà reso quel che le sue mani han fatto.
עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו | 12 |
Il mio popolo ha per oppressori dei fanciulli, e delle donne lo signoreggiano. O popolo mio, quei che ti guidano ti sviano, e ti distruggono il sentiero per cui devi passare!
נצב לריב יהוה ועמד לדין עמים | 13 |
L’Eterno si presenta per discutere la causa, e sta in piè per giudicare i popoli.
יהוה במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם | 14 |
L’Eterno entra in giudizio con gli anziani del suo popolo e coi principi d’esso: “Voi siete quelli che avete divorato la vigna! Le spoglie del povero sono nelle nostre case!
מלכם (מה לכם) תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם אדני יהוה צבאות | 15 |
Con qual diritto schiacciate voi il mio popolo e pestate la faccia de’ miseri?” dice il Signore, l’Eterno degli eserciti.
ויאמר יהוה יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטוות (נטויות) גרון ומשקרות עינים הלוך וטפף תלכנה וברגליהם תעכסנה | 16 |
L’Eterno dice ancora: Poiché le figliuolo di Sion sono altere, sen vanno col collo teso, lanciando sguardi provocanti, camminando a piccoli passi e facendo tintinnare gli anelli de’ lor piedi,
ושפח אדני קדקד בנות ציון ויהוה פתהן יערה | 17 |
il Signore renderà calvo il sommo del capo alle figliuole di Sion, e l’Eterno metterà a nudo le loro vergogne.
ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים--והשהרנים | 18 |
In quel giorno, il Signore torrà via il lusso degli anelli de’ piedi, delle reti e delle mezzelune;
הנטפות והשירות והרעלות | 19 |
gli orecchini, i braccialetti ed i veli;
הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים | 20 |
i diademi, le catenelle de’ piedi, le cinture, i vasetti di profumo e gli amuleti;
gli anelli, i cerchietti da naso;
המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים | 22 |
gli abiti da festa, le mantelline, gli scialli e le borse;
והגלינים והסדינים והצניפות והרדידים | 23 |
gli specchi, le camicie finissime, le tiare e le mantiglie.
והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי תחת יפי | 24 |
Invece del profumo s’avrà fetore; invece di cintura, una corda; invece di riccioli calvizie; invece d’ampio manto, un sacco stretto; un marchio di fuoco invece di bellezza.
מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה | 25 |
I tuoi uomini cadranno di spada, e i tuoi prodi, in battaglia.
ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב | 26 |
Le porte di Sion gemeranno e saranno in lutto; tutta desolata, ella sederà per terra.