ישעה 3

1 כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען לחם וכל משען מים

Ecco infatti, il Signore, Dio degli eserciti, toglie a Gerusalemme e a Giuda ogni genere di sostegno, ogni riserva di pane e ogni sostentamento d'acqua,

2 גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן

il prode e il guerriero, il giudice e il profeta, l'indovino e l'anziano,

3 שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש

il capo di una cinquantina e il notabile, il consigliere e il mago sapiente e l'esperto di incantesimi.

4 ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם

Io metterò come loro capi ragazzi, monelli li domineranno.

5 ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד

Il popolo userà violenza: l'uno contro l'altro, individuo contro individuo; il giovane tratterà con arroganza l'anziano, lo spregevole, il nobile.

6 כי יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאת תחת ידך

Poiché uno afferra l'altro nella casa del padre: «Tu hai un mantello: sii nostro capo; prendi in mano questa rovina!».

7 ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם

Ma quegli si alzerà in quel giorno per dire: «Non sono un medico; nella mia casa non c'è pane né mantello; non mi ponete a capo del popolo!».

8 כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי לשונם ומעלליהם אל יהוה למרות עני כבודו

Certo, Gerusalemme va in rovina e Giuda crolla, perché la loro lingua e le loro opere sono contro il Signore, fino ad offendere la vista della sua maestà divina.

9 הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי גמלו להם רעה

La loro parzialità verso le persone li condanna ed essi ostentano il peccato come Sòdoma: non lo nascondono neppure; disgraziati! Si preparano il male da se stessi.

10 אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו

Beato il giusto, perché egli avrà bene, mangerà il frutto delle sue opere.

11 אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו

Guai all'empio! Lo colpirà la sventura, secondo i misfatti delle sue mani avrà la mercede.

12 עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו

Il mio popolo! Un fanciullo lo tiranneggia e le donne lo dominano. Popolo mio, le tue guide ti traviano, distruggono la strada che tu percorri.

13 נצב לריב יהוה ועמד לדין עמים

Il Signore appare per muovere causa, egli si presenta per giudicare il suo popolo.

14 יהוה במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם

Il Signore inizia il giudizio con gli anziani e i capi del suo popolo: «Voi avete devastato la vigna; le cose tolte ai poveri sono nelle vostre case.

15 מלכם (מה לכם) תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם אדני יהוה צבאות

Qual diritto avete di opprimere il mio popolo, di pestare la faccia ai poveri?». Oracolo del Signore, Signore degli eserciti.

16 ויאמר יהוה יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטוות (נטויות) גרון ומשקרות עינים הלוך וטפף תלכנה וברגליהם תעכסנה

Dice il Signore: «Poiché si sono insuperbite le figlie di Sion e procedono a collo teso, ammiccando con gli occhi, e camminano a piccoli passi facendo tintinnare gli anelli ai piedi,

17 ושפח אדני קדקד בנות ציון ויהוה פתהן יערה

perciò il Signore renderà tignoso il cranio delle figlie di Sion, il Signore denuderà le loro tempie».

18 ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים--והשהרנים

In quel giorno il Signore toglierà l'ornamento di fibbie, fermagli e lunette,

19 הנטפות והשירות והרעלות

orecchini, braccialetti, veli,

20 הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים

bende, catenine ai piedi, cinture, boccette di profumi, amuleti,

21 הטבעות ונזמי האף

anelli, pendenti al naso,

22 המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים

vesti preziose e mantelline, scialli, borsette,

23 והגלינים והסדינים והצניפות והרדידים

specchi, tuniche, cappelli e vestaglie.

24 והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי תחת יפי

Invece di profumo ci sarà marciume, invece di cintura una corda, invece di ricci calvizie, invece di vesti eleganti uno stretto sacco, invece di bellezza bruciatura.

25 מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה

«I tuoi prodi cadranno di spada, i tuoi guerrieri in battaglia».

26 ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב

Si alzeranno lamenti e gemiti alle tue porte e tu, disabitata, giacerai a terra.