ישעה 3
| כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען לחם וכל משען מים | 1 |
Denn wisset wohl: der Höchste, der HERR der Heerscharen, wird aus Jerusalem und (ganz) Juda so Stab wie Stütze hinwegnehmen, jegliche Stütze des Brotes und jegliche Stütze des Wassers:
| גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן | 2 |
die Helden und Kriegsleute, die Richter und Propheten, die Wahrsager und Ältesten,
| שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש | 3 |
die Hauptleute und hochangesehenen Männer und Ratsherren, die Meister in Künsten und die Zauberkundigen.
| ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם | 4 |
Und »ich will ihnen Knaben zu Oberen geben, und Buben sollen über sie herrschen«;
| ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד | 5 |
und die Leute werden sich gegenseitig vergewaltigen, einer den andern, ein jeder seinen Nächsten: der Knabe wird gegen den Alten und der Lump gegen den Ehrenwerten frech auftreten.
| כי יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאת תחת ידך | 6 |
Wenn dann jemand seinen Bruder in seines Vaters Hause ungestüm nötigt (mit den Worten): »Du hast noch ein Obergewand, du mußt unser Richter sein, und dieser Trümmerhaufe hier soll unter deiner Herrschaft stehen!«,
| ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם | 7 |
so wird jener an demselben Tage bestimmt erklären: »Nein, ich will nicht Wundarzt sein! Auch ist in meinem Hause weder Brot noch ein Obergewand: ihr könnt mich nicht zum Oberhaupt des Volkes machen!«
| כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי לשונם ומעלליהם אל יהוה למרות עני כבודו | 8 |
Denn Jerusalem stürzt zu Boden, und Juda kommt zu Fall, weil ihre Zunge und ihr ganzes Tun gegen den HERRN gerichtet sind, um seinen hehren Augen zu trotzen.
| הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי גמלו להם רעה | 9 |
Der freche Ausdruck ihres Angesichts legt Zeugnis gegen sie ab, und von ihren Sünden reden sie ohne Hehl wie einst die Leute in Sodom. Wehe ihnen! Denn sich selbst schaffen sie Unheil.
| אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו | 10 |
Sagt vom Gerechten, daß er wohl daran sei; denn er wird den Lohn seiner Taten ernten.
| אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו | 11 |
Wehe dem Gottlosen: er ist übel daran! Denn was seine Hände verübt haben, wird ihm vergolten werden.
| עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו | 12 |
O über mein Volk! Seine Zwingherren sind Buben, und Weiber haben es beherrscht. O mein Volk! Deine Leiter sind Irreführer und haben den Weg ungangbar gemacht, den du gehen sollst.
| נצב לריב יהוה ועמד לדין עמים | 13 |
Der HERR tritt auf, um Anklage zu erheben, und steht da, um Völker zu richten.
| יהוה במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם | 14 |
Der HERR geht ins Gericht mit den Ältesten seines Volkes und dessen Oberen: »Ihr da, ihr habt den Weinberg abgeweidet! Das den Armen geraubte Gut ist in euren Häusern!
| מלכם (מה לכם) תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם אדני יהוה צבאות | 15 |
Wie kommt ihr dazu, mein Volk zu zertreten und das Antlitz der Unterdrückten erbarmungslos zu zermalmen?« – so lautet der Ausspruch Gottes, des HERRN der Heerscharen.
| ויאמר יהוה יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטוות (נטויות) גרון ומשקרות עינים הלוך וטפף תלכנה וברגליהם תעכסנה | 16 |
Weiter hat der HERR gesprochen: »Weil die Töchter Zions hoffärtig geworden sind und mit hochgerecktem Halse einhergehen und freche Blicke um sich werfen, immer tänzelnd einherschreiten und an ihren Füßen die Fußspangen klirren lassen,
| ושפח אדני קדקד בנות ציון ויהוה פתהן יערה | 17 |
so wird der Allherr den Scheitel der Töchter Zions kahl machen und der HERR ihre Scham entblößen.
| ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים--והשהרנים | 18 |
An jenem Tage wird der Herr ihnen den ganzen Prunk abreißen: die Fußspangen, Stirnreife und Halbmonde,
| הנטפות והשירות והרעלות | 19 |
die Ohrgehänge, Armketten und Schleier,
| הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים | 20 |
die Kopftücher, Schrittkettchen und Prachtgürtel, die Duftfläschchen und Amulette,
| הטבעות ונזמי האף | 21 |
die Fingerringe und Nasenreife,
| המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים | 22 |
die Prunkkleider und Mäntel, die Umschlagetücher und Täschchen,
| והגלינים והסדינים והצניפות והרדידים | 23 |
die Handspiegel und feinen Hemdchen, die Hüte und Überwürfe.
| והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי תחת יפי | 24 |
Alsdann wird statt des Balsamdufts Modergeruch eintreten und statt des Gürtels ein Strick, statt des Lockengekräusels eine Glatze und statt des weiten Prachtgewandes ein enger Kittel von Sackleinen, ein Brandmal statt der Schönheit!
| מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה | 25 |
Deine Mannen werden durchs Schwert fallen und deine Helden im Kriege,
| ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב | 26 |
und ihre Tore werden ächzen und trauern, und entvölkert wird sie auf dem Erdboden sitzen.
