ישעה 3
| כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען לחם וכל משען מים | 1 |
Ja sieh! Der Herr, der Heeresscharen Herr, nimmt aus Jerusalem und Juda den Stab und Stock hinweg, jedwedes Stärkungsbrot, jedwedes Labewasser:
| גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן | 2 |
die Ritter, Krieger, Richter und Propheten, Wahrsager, Älteste,
| שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש | 3 |
Anführer, Angesehene, Ratsherren, Baukundige und Redefertige. -
| ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם | 4 |
"Ich aber gebe Knaben ihnen zu Beamten, und Kinder sollen ihrer walten. -
| ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד | 5 |
In harten Druck gerät das, Volk, der eine durch den anderen, der Nachbar durch den Nachbarn. Frech fährt den Greis der Knabe an, der Niedere den Angesehenen." -
| כי יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאת תחת ידך | 6 |
Wenn einer seinen Blutsverwandten anhält mit den Worten: "Du hast noch ein Stück Tuch. Werd unser Oberhaupt, und untertan sein diese Trümmer dir!",
| ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם | 7 |
so ruft er laut an jenem Tage - "Ich kann nicht Helfer sein. In meinem Hause gibt es weder Brot noch Tuch. Bestellt mich nicht zum Oberhaupt des Volkes!" -
| כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי לשונם ומעלליהם אל יהוה למרות עני כבודו | 8 |
Jerusalem zerfällt in Trümmer, und Juda stürzt; denn ihre Reden, ihre Taten sind dem Herrn zuwider und reizen seine Hoheit. -
| הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי גמלו להם רעה | 9 |
Parteilichkeit zeugt wider sie. Von ihren Sünden sprechen sie wie Sodom unverhohlen. Ein Wehe über sie! Sie tun sich selber Böses an.
| אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו | 10 |
Bedenket, daß die Frommen Gutes, daß ihrer Taten Früchte sie genießen!
| אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו | 11 |
Doch wehe über einen Frevler! Ihm wird Schlimmes, ihm wird jetzt seiner Taten Lohn zuteil. -
| עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו | 12 |
Mein Volk! Sein Herrscher ist ein Kind, und Weiber walten seiner. Mein Volk! Verführer sind die Führer dein, verwirrend deiner Wege Lauf.
| נצב לריב יהוה ועמד לדין עמים | 13 |
Der Herr tritt auf, um Recht zu schaffen; er steht, das Volk zu richten, da.
| יהוה במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם | 14 |
So geht der Herr denn ins Gericht mit seines Volkes Ältesten und Amtspersonen: - "Ihr habt den Weinberg abgeweidet. In euren Häusern ist geraubtes Armengut.
| מלכם (מה לכם) תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם אדני יהוה צבאות | 15 |
Was fällt euch ein, mein Volk zu treten, der Armen Antlitz zu zermalmen?" - Ein Spruch des Herrn, des Herrn der Heeresscharen.
| ויאמר יהוה יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטוות (נטויות) גרון ומשקרות עינים הלוך וטפף תלכנה וברגליהם תעכסנה | 16 |
So spricht der Herr: - "Weil Sions Töchter hochgetragen tun, gereckten Halses gehn und freche Blicke werfen und tänzelnd trippeln, mit den Füßen klirren, -
| ושפח אדני קדקד בנות ציון ויהוה פתהן יערה | 17 |
so macht der Herr der Sionstöchter Scheitel kahl; der Herr macht sie ganz bloß." -
| ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים--והשהרנים | 18 |
An jenem Tage nimmt der Herr hinweg die wunderbaren die Schleier, Fußspangen, Stirnbänder, Halbmonde,
| הנטפות והשירות והרעלות | 19 |
Ohrtropfen, Armketten, die Schleier,
| הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים | 20 |
Kopfbinden, die Schrittkettchen und Schleifen, Riechfläschchen, Amulette,
| הטבעות ונזמי האף | 21 |
Fingerringe, Stirnreifen,
| המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים | 22 |
die Feierkleider, Mäntel, Überwürfe, Taschen,
| והגלינים והסדינים והצניפות והרדידים | 23 |
die Spiegel und die Linnentücher, Turbane samt den Schleiern.
| והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי תחת יפי | 24 |
Anstatt des Balsams gibt es Moderduft und statt des Gürtels einen Strick und statt des Lockenwerkes kahle Köpfe, anstatt des Prunkgewandes Sackumgürtung, Brandmale statt der Schönheitsmittel.
| מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה | 25 |
So fallen deine Schwächlinge durchs Schwert und deine gute Mannschaft in dem Kampf. -
| ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב | 26 |
Und seine Tore seufzen trauernd; am Boden sitzt es, ausgeplündert.
