ישעה 3
| כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען לחם וכל משען מים | 1 |
Thi se, Herren, Hærskarers HERRE, fratager Jerusalem og Juda støtte og Stav, hver Støtte af Brød og hver støtte af vand:
| גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן | 2 |
Helt og Krigsmand, Dommer og Profet, Spaamand og Ældste,
| שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש | 3 |
Halvhundredfører og Stormand, Raadsherre og Haandværksmester og den, der er kyndig i Trolddom.
| ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם | 4 |
Jeg giver dem Drenge til Øverster, Drengekaadhed skal herske over dem.
| ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד | 5 |
I Folket undertrykker den ene den anden, hver sin Næste; Dreng sætter sig op imod Olding, Usling mod Hædersmand.
| כי יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאת תחת ידך | 6 |
Naar da en Mand tager fat paa en anden i hans Fædrenehus og siger: »Du har en Kappe, du skal være vor Hersker, under dig skal dette faldefærdige Rige staa!«
| ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם | 7 |
saa svarer han paa hin Dag: »Jeg vil ikke være Saarlæge! Jeg har hverken Brød eller Klæder i Huset, gør ikke mig til Folkets Overhoved!«
| כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי לשונם ומעלליהם אל יהוה למרות עני כבודו | 8 |
Thi Jerusalem snubler, og Juda falder, fordi de med Tunge og Gerning er mod HERREN i Trods mod hans Herligheds Øjne.
| הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי גמלו להם רעה | 9 |
Deres Ansigtsudtryk vidner imod dem; de kundgør deres Synd som Sodoma, dølger intet. Ve deres Sjæl, de styrted sig selv i Vaade.
| אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו | 10 |
Salige de retfærdige, dem gaar det godt, deres Gerningers Frugt skal de nyde;
| אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו | 11 |
ve den gudløse, ham gaar det ilde; han faar, som hans Hænder har gjort.
| עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו | 12 |
Mit Folk har en Dreng ved Styret, og over det hersker Kvinder. Dine Ledere, mit Folk, leder vild, gør Vejen, du vandrer, vildsom.
| נצב לריב יהוה ועמד לדין עמים | 13 |
Til Rettergang er HERREN traadt frem, han staar og vil dømme sit Folk.
| יהוה במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם | 14 |
HERREN møder til Doms med de Ældste i sit Folk og dets Fyrster: »Det er jer, som gnaved Vingaarden af, I har Rov fra den arme til Huse.
| מלכם (מה לכם) תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם אדני יהוה צבאות | 15 |
Hvor kan I træde paa mit Folk og male de arme sønder?« saa lyder det fra Herren, Hærskarers HERRE.
| ויאמר יהוה יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטוות (נטויות) גרון ומשקרות עינים הלוך וטפף תלכנה וברגליהם תעכסנה | 16 |
HERREN siger: Eftersom Zions Døtre bryster sig og gaar med knejsende Nakke og kælne Blikke, gaar med trippende Gang og med raslende Ankelkæder —
| ושפח אדני קדקד בנות ציון ויהוה פתהן יערה | 17 |
gør Herren Issen skaldet paa Zions Døtre og blotter deres Tindingers Lokker.
| ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים--והשהרנים | 18 |
Paa hin Dag afriver Herren al deres Pynt: Ankelringe, Pandebaand, Halvmaaner,
| הנטפות והשירות והרעלות | 19 |
Perler, Armbaand, Flor,
| הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים | 20 |
Hovedsmykker, Ankelkæder, Bælter, Lugtedaaser, Trylleringe,
| הטבעות ונזמי האף | 21 |
Fingerringe, Næseringe,
| המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים | 22 |
Festklæder, Underdragter, Sjaler, Tasker,
| והגלינים והסדינים והצניפות והרדידים | 23 |
Spejle, Lin, Hovedbaand og Slør.
| והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי תחת יפי | 24 |
For Vellugt kommer der Stank, i Stedet for Bælte Reb, for Fletninger skaldet Isse, for Stadsklæder Sæk om Hofte, for Skønhedsmærke Brændemærke.
| מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה | 25 |
Dine Mænd skal falde for Sværd, dit unge Mandskab i Strid.
| ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב | 26 |
Hendes Porte skal sukke og klage og hun sidde ensom paa Jorden.
