ישעה 3
| כי הנה האדון יהוה צבאות מסיר מירושלם ומיהודה משען ומשענה כל משען לחם וכל משען מים | 1 |
Thi se, Herren, den Herre Zebaoth, skal borttage fra Jerusalem og fra Juda al Slags Støtte, hver Støtte af Brød og hver Støtte af Vand;
| גבור ואיש מלחמה שופט ונביא וקסם וזקן | 2 |
Vældige og Krigsmænd, Dommere og Profeter og Spaamænd og Ældste;
| שר חמשים ונשוא פנים ויועץ וחכם חרשים ונבון לחש | 3 |
Øverster over halvtredsindstyve og anselige Personer og Raadsherrer og vise Mestre og Koglere.
| ונתתי נערים שריהם ותעלולים ימשלו בם | 4 |
Og jeg vil give dem Drenge til Fyrster, og barnagtige skulle regere over dem.
| ונגש העם איש באיש ואיש ברעהו ירהבו הנער בזקן והנקלה בנכבד | 5 |
Og Folket skal trænges, den ene imod den anden og hver imod sin Næste; de skulle være overmodige, den unge iniod den gamle og den ringeagtede imod den ærede.
| כי יתפש איש באחיו בית אביו שמלה לכה קצין תהיה לנו והמכשלה הזאת תחת ידך | 6 |
Og naar en tager fat paa sin Broder i sin Faders Hus og siger: Du har Klæder, vær vor Fyrste; lad denne faldende Bygning være under din Haand:
| ישא ביום ההוא לאמר לא אהיה חבש ובביתי אין לחם ואין שמלה לא תשימני קצין עם | 7 |
Saa skal han paa den Dag tage til Orde og sige: Jeg vil ikke læge eders Skade, og der er hverken Brød, ej heller Klæder i mit Hus, sætter ikke mig til Fyrste over Folket!
| כי כשלה ירושלם ויהודה נפל כי לשונם ומעלליהם אל יהוה למרות עני כבודו | 8 |
Thi Jerusalem styrter, og Juda falder, efterdi deres Tunge og deres Idræt er imod Herren til at trodse hans Herligheds Øjne.
| הכרת פניהם ענתה בם וחטאתם כסדם הגידו לא כחדו אוי לנפשם כי גמלו להם רעה | 9 |
Deres Ansigters Forhærdelse vidner imod dem, og de bære deres Synd til Skue som Sodoma, de dølge den ikke. Ve deres Sjæl! thi de have ført sig selv Ulykke paa.
| אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו | 10 |
Siger om de retfærdige, at det skal gaa dem vel; thi de skulle æde deres Idrætters Frugt.
| אוי לרשע רע כי גמול ידיו יעשה לו | 11 |
Ve den ugudelige! det skal gaa ham ilde; thi det, hans Hænder have gjort, skal gengældes ham.
| עמי נגשיו מעולל ונשים משלו בו עמי מאשריך מתעים ודרך ארחתיך בלעו | 12 |
Børn trænge mit Folk, og Kvinder herske over det; mit Folk! dine Førere forføre dig, og Vejen, du vandrer paa, have de ødelagt.
| נצב לריב יהוה ועמד לדין עמים | 13 |
Herden er traadt frem for at gaa i Rette, og han staar for at dømme Folkene.
| יהוה במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם | 14 |
Herren vil gaa til Doms over de ældste af sit Folk og over dets Fyrster: — „I have fortæret Vingaarden, Rov fra den fattige er i eders Huse.
| מלכם (מה לכם) תדכאו עמי ופני עניים תטחנו נאם אדני יהוה צבאות | 15 |
Hvi nedtræde I mit Folk og sønderknuse de elendige? siger Herren, den Herre Zebaoth.‟
| ויאמר יהוה יען כי גבהו בנות ציון ותלכנה נטוות (נטויות) גרון ומשקרות עינים הלוך וטפף תלכנה וברגליהם תעכסנה | 16 |
Og Herren sagde: Fordi Zions Døtre ophøje sig og gaa med knejsende Nakke og vinke med Øjnene og gaa frem med trippende Gang og rasle med Ankelringene:
| ושפח אדני קדקד בנות ציון ויהוה פתהן יערה | 17 |
Saa skal Herren gøre Zions Døtres Hovedisse skabet, og Herren skal blotte deres Blusel.
| ביום ההוא יסיר אדני את תפארת העכסים והשביסים--והשהרנים | 18 |
Paa den Dag skal Herren borttage Prydelsen: Ankelringene og de virkede Huer og Spænderne,
| הנטפות והשירות והרעלות | 19 |
Halskæderne og Armspannene og Hovedklæderne,
| הפארים והצעדות והקשרים ובתי הנפש והלחשים | 20 |
de dejlige Huer og Armbaandene og Hovedbaandene og Desmerknapperne og Ørenringene,
| הטבעות ונזמי האף | 21 |
Fingerringene og Næseringene,
| המחלצות והמעטפות והמטפחות והחריטים | 22 |
Helligdagsklæderne og Kaaberne og Forklæderne og Taskerne,
| והגלינים והסדינים והצניפות והרדידים | 23 |
Spejlene og de fine Linklæder og Hvivklæderne og Slørene.
| והיה תחת בשם מק יהיה ותחת חגורה נקפה ותחת מעשה מקשה קרחה ותחת פתיגיל מחגרת שק כי תחת יפי | 24 |
Og det skal ske, at der skal være Stank i Stedet for Vellugt og et Reb i Stedet for Bælte og et skaldet Hoved i Stedet for Haarfletninger og trang Sæk i Stedet for vid Kaabe, Brændemærke i Stedet for Skønhedsplet.
| מתיך בחרב יפלו וגבורתך במלחמה | 25 |
Dine Folk skulle falde ved Sværdet og din Styrke i Krigen.
| ואנו ואבלו פתחיה ונקתה לארץ תשב | 26 |
Og i hendes Porte skal være Bedrøvelse og Sorg, og hun selv skal sidde nøgen paa Jorden.
