הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד ספו שנה על שנה חגים ינקפו | 1 |
והציקותי לאריאל והיתה תאניה ואניה והיתה לי כאריאל | 2 |
וחניתי כדור עליך וצרתי עליך מצב והקימתי עליך מצרת | 3 |
ושפלת מארץ תדברי ומעפר תשח אמרתך והיה כאוב מארץ קולך ומעפר אמרתך תצפצף | 4 |
והיה כאבק דק המון זריך וכמץ עבר המון עריצים והיה לפתע פתאם | 5 |
מעם יהוה צבאות תפקד ברעם וברעש וקול גדול סופה וסערה ולהב אש אוכלה | 6 |
והיה כחלום חזון לילה המון כל הגוים הצבאים על אריאל וכל צביה ומצדתה והמציקים לה | 7 |
והיה כאשר יחלם הרעב והנה אוכל והקיץ וריקה נפשו וכאשר יחלם הצמא והנה שתה והקיץ והנה עיף ונפשו שוקקה--כן יהיה המון כל הגוים הצבאים על הר ציון | 8 |
התמהמהו ותמהו השתעשעו ושעו שכרו ולא יין נעו ולא שכר | 9 |
כי נסך עליכם יהוה רוח תרדמה ויעצם את עיניכם את הנביאים ואת ראשיכם החזים כסה | 10 |
ותהי לכם חזות הכל כדברי הספר החתום אשר יתנו אתו אל יודע הספר (ספר) לאמר קרא נא זה ואמר לא אוכל כי חתום הוא | 11 |
ונתן הספר על אשר לא ידע ספר לאמר--קרא נא זה ואמר לא ידעתי ספר | 12 |
ויאמר אדני יען כי נגש העם הזה בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני--ותהי יראתם אתי מצות אנשים מלמדה | 13 |
לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה--הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר | 14 |
הוי המעמיקים מיהוה לסתר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי ראנו ומי ידענו | 15 |
הפככם--אם כחמר היצר יחשב כי יאמר מעשה לעשהו לא עשני ויצר אמר ליצרו לא הבין | 16 |
הלוא עוד מעט מזער ושב לבנון לכרמל והכרמל ליער יחשב | 17 |
ושמעו ביום ההוא החרשים דברי ספר ומאפל ומחשך עיני עורים תראינה | 18 |
ויספו ענוים ביהוה שמחה ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו | 19 |
כי אפס עריץ וכלה לץ ונכרתו כל שקדי און | 20 |
מחטיאי אדם בדבר ולמוכיח בשער יקשון ויטו בתהו צדיק | 21 |
לכן כה אמר יהוה אל בית יעקב אשר פדה את אברהם לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו | 22 |
כי בראתו ילדיו מעשה ידי בקרבו--יקדישו שמי והקדישו את קדוש יעקב ואת אלהי ישראל יעריצו | 23 |
וידעו תעי רוח בינה ורוגנים ילמדו לקח | 24 |