ישעה 27
| ביום ההוא יפקד יהוה בחרבו הקשה והגדולה והחזקה על לויתן נחש ברח ועל לויתן נחש עקלתון והרג את התנין אשר בים | 1 |
An jenem Tage wird Jehova mit seinem Schwerte, dem harten und großen und starken, heimsuchen den Leviathan, die flüchtige Schlange, und den Leviathan, die gewundene Schlange, und wird das Ungeheuer töten, welches im Meere [S. die Anm. zu Kap. 19,5] ist. [Das Ungeheuer, welches im Meere ist: stehendes Sinnbild von Ägypten; vergl. Kap. 51,9; Hes. 29,3]
| ביום ההוא כרם חמר ענו לה | 2 |
An jenem Tage wird man singen: Ein Weinberg feurigen Weines! [And. l.: Ein anmutiger Weinberg!] Besinget ihn!
| אני יהוה נצרה לרגעים אשקנה פן יפקד עליה לילה ויום אצרנה | 3 |
Ich, Jehova, behüte ihn, bewässere ihn alle Augenblicke; daß nichts ihn heimsuche, behüte ich ihn Nacht und Tag.
| חמה אין לי מי יתנני שמיר שית במלחמה--אפשעה בה אציתנה יחד | 4 |
Grimm habe ich nicht. O hätte ich Dornen und Disteln vor mir, im Kriege würde ich auf sie losschreiten, sie verbrennen allzumal!
| או יחזק במעוזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי | 5 |
Oder man müßte meinen Schutz ergreifen, Frieden mit mir machen, Frieden machen mit mir.
| הבאים ישרש יעקב יציץ ופרח ישראל ומלאו פני תבל תנובה | 6 |
In Zukunft wird Jakob Wurzel schlagen, Israel blühen und knospen; und sie werden mit Früchten füllen die Fläche des Erdkreises. -
| הכמכת מכהו הכהו אם כהרג הרגיו הרג | 7 |
Hat er es geschlagen, wie er seinen Schläger schlug? Oder ist es ermordet worden, wie er die Ermordeten jenes ermordete?
| בסאסאה בשלחה תריבנה הגה ברוחו הקשה ביום קדים | 8 |
Mit Maßen, als du es [Eig. sie ihr sie [Israel als Weib betrachtet]] verstießest, hast du mit ihm [Eig. sie ihr sie [Israel als Weib betrachtet]] gerechtet; er scheuchte es [Eig. sie ihr sie [Israel als Weib betrachtet]] hinweg mit seinem heftigen Hauche am Tage des Ostwindes.
| לכן בזאת יכפר עון יעקב וזה כל פרי הסר חטאתו בשומו כל אבני מזבח כאבני גר מנפצות לא יקמו אשרים וחמנים | 9 |
Deshalb wird dadurch gesühnt werden die Ungerechtigkeit [O. Schuld] Jakobs. Und dies ist die ganze Frucht der Hinwegnahme seiner Sünde: wenn es alle Altarsteine gleich zerschlagenen Kalksteinen machen wird, und Ascherim und Sonnensäulen sich nicht mehr erheben.
| כי עיר בצורה בדד נוה משלח ונעזב כמדבר שם ירעה עגל ושם ירבץ וכלה סעפיה | 10 |
Denn die feste Stadt ist einsam, eine preisgegebene und verlassene Wohnstätte wie die Steppe; daselbst weiden Kälber, und daselbst lagern sie und fressen ihre Zweige ab;
| ביבש קצירה תשברנה נשים באות מאירות אותה כי לא עם בינות הוא--על כן לא ירחמנו עשהו ויצרו לא יחננו | 11 |
wenn ihre Reiser dürr geworden sind, werden sie abgebrochen: Weiber kommen und zünden sie an. Denn es ist kein verständiges Volk; darum erbarmt sich seiner nicht, der es gemacht, und der es gebildet hat, erweist ihm keine Gnade.
| והיה ביום ההוא יחבט יהוה משבלת הנהר עד נחל מצרים ואתם תלקטו לאחד אחד בני ישראל | 12 |
Und es wird geschehen an jenem Tage, da wird Jehova Getreide ausschlagen von der Strömung des Euphrat [W. des Stromes] bis zum Bache Ägyptens; und ihr werdet zusammengelesen werden, einer zu dem anderen, ihr Kinder Israel.
| והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול ובאו האבדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים והשתחוו ליהוה בהר הקדש בירושלם | 13 |
Und es wird geschehen an jenem Tage, da wird in eine große Posaune gestoßen werden, und die Verlorenen im Lande Assyrien und die Vertriebenen im Lande Ägypten werden kommen und Jehova anbeten auf dem heiligen Berge zu Jerusalem.
