< ישעה 24 >
הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה | 1 |
Eis que o Senhor esvazia a terra, e a desola, e transtorna a sua face, e espalha os seus moradores.
והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו | 2 |
E assim como fôr o povo, assim será o sacerdote; como o servo, assim o seu senhor; como a serva, assim a sua senhora; como o comprador, assim o vendedor; como o que empresta, assim o que toma emprestado; como o que dá usura, assim o que toma usura.
הבוק תבוק הארץ והבוז תבז כי יהוה דבר את הדבר הזה | 3 |
De todo se esvaziará a terra, e de todo será saqueada, porque o Senhor pronunciou esta palavra.
אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ | 4 |
A terra pranteia e se murcha: o mundo enfraquece e se murcha: enfraquecem os mais altos do povo da terra.
והארץ חנפה תחת ישביה כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם | 5 |
Porque a terra está contaminada por causa dos seus moradores; porquanto trespassam as leis, mudam os estatutos, e aniquilam a alliança eterna.
על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער | 6 |
Por isso a maldição consome a terra; e os que habitam n'ella serão desolados; por isso serão queimados os moradores da terra, e poucos homens ficarão de resto.
אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב | 7 |
Pranteia o mosto, enfraquece a vida; e suspirarão todos os alegres de coração.
שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור | 8 |
Já cessou o folguedo dos tamboris, acabou o arruido dos que pulam de prazer, e descançou a alegria da harpa.
בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו | 9 |
Com cantares não beberão vinho; a bebida forte será amarga para os que a beberem.
נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא | 10 |
Já demolida está a cidade vazia, todas as casas fecharam, ninguem já pode entrar.
צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ | 11 |
Um lastimoso clamor por causa do vinho se ouve nas ruas: toda a alegria se escureceu, já se desterrou o gozo da terra.
נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער | 12 |
Desolação ainda ficou de resto na cidade, e com estalidos se quebra a porta.
כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם כלה בציר | 13 |
Porque assim será no interior da terra, e no meio d'estes povos, como a sacudidura da oliveira, e como os rabiscos, quando está acabada a vindima.
המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים | 14 |
Estes alçarão a sua voz, e cantarão com alegria; e por causa da gloria do Senhor exultarão desde o mar
על כן בארים כבדו יהוה באיי הים שם יהוה אלהי ישראל | 15 |
Por isso glorificae ao Senhor nos valles, e nas ilhas do mar ao nome do Senhor Deus d'Israel.
מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו | 16 |
Dos ultimos fins da terra ouvimos psalmos para gloria do Justo; porém agora digo eu: Emmagreço, emmagreço, ai de mim! os perfidos tratam perfidamente, e com perfidia tratam os perfidos perfidamente.
פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ | 17 |
O temor, e a cova, e o laço veem sobre ti, ó morador da terra.
והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ | 18 |
E será que aquelle que fugir da voz do temor cairá na cova, e o que subir da cova o laço o prenderá; porque já as janellas do alto se abrem, e os fundamentos da terra tremerão.
רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ | 19 |
De todo será quebrantada a terra, de todo se romperá a terra, e de todo se moverá a terra.
נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תסיף קום | 20 |
De todo balanceará a terra como o bebado, e será movida e removida como a choça de noite; e a sua transgressão se aggravará sobre ella, e cairá, e nunca mais se levantará.
והיה ביום ההוא יפקד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה | 21 |
E será que n'aquelle dia o Senhor visitará os exercitos do alto na altura, e os reis da terra sobre a terra.
ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו | 22 |
E juntamente serão amontoados como presos n'uma masmorra, e serão encarcerados n'um carcere: e outra vez serão visitados depois de muitos dias.
וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד | 23 |
E a lua se envergonhará, e o sol se confundirá quando o Senhor dos Exercitos reinar no monte de Sião e em Jerusalem; e então perante os seus anciãos haverá gloria.