ישעה 24
| הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה | 1 |
Voici, l'Éternel va rendre le pays vide et le dépouiller; il en bouleversera la face et en dispersera les habitants.
| והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו | 2 |
Et il en sera du sacrificateur comme du peuple, du maître comme de son serviteur, de la maîtresse comme de la servante, du vendeur comme de l'acheteur, du prêteur comme de l'emprunteur, du créancier comme du débiteur.
| הבוק תבוק הארץ והבוז תבז כי יהוה דבר את הדבר הזה | 3 |
Le pays sera entièrement vidé et mis au pillage, car l'Éternel a prononcé cet arrêt.
| אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ | 4 |
Le pays est triste et mort; la terre est morte et languissante; les grands du peuple du pays sont languissants.
| והארץ חנפה תחת ישביה כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם | 5 |
Le pays était profané par ses habitants; car ils ont transgressé les lois, ils ont violé l'ordonnance, ils ont enfreint l'alliance éternelle.
| על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער | 6 |
C'est pourquoi la malédiction dévore le pays, et ses habitants portent leur peine; c'est pourquoi les habitants du pays ont été consumés, et il n'est resté que très peu d'hommes.
| אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב | 7 |
Le vin doux pleure, la vigne languit, tous ceux qui avaient le cœur joyeux soupirent;
| שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור | 8 |
Le son joyeux des tambourins a cessé, le bruit de la gaieté a pris fin, le son joyeux de la harpe a cessé;
| בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו | 9 |
On ne boit plus de vin en chantant; la boisson forte est amère à ceux qui la boivent.
| נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא | 10 |
Elle est détruite, la cité déserte; toute maison est fermée, on n'y entre plus.
| צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ | 11 |
On crie dans les rues parce que le vin manque; toute joie a disparu; l'allégresse du pays s'en est allée!
| נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער | 12 |
Il ne reste dans la ville que désolation; la porte tombe en débris sous les coups!
| כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם כלה בציר | 13 |
Car il en est, au milieu du pays, parmi les peuples, comme lorsqu'on bat l'olivier, comme au grappillage après la vendange.
| המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים | 14 |
Mais ceux-ci élèvent la voix, ils jettent des cris de joie; des bords de la mer ils chantent la majesté de l'Éternel:
| על כן בארים כבדו יהוה באיי הים שם יהוה אלהי ישראל | 15 |
Glorifiez donc l'Éternel aux lieux où naît la lumière; glorifiez le nom de l'Éternel, le Dieu d'Israël, dans les îles de la mer!
| מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו | 16 |
Du bout de la terre nous entendons chanter: Honneur au juste! Mais j'ai dit: Je suis perdu, je suis perdu! Malheur à moi! Les pillards pillent, les pillards s'acharnent au pillage!
| פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ | 17 |
La terreur, la fosse et le filet vont t'atteindre, habitant du pays!
| והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ | 18 |
Et celui qui fuira au bruit de la terreur, tombera dans la fosse; et qui sera remonté de la fosse, tombera dans le filet. Car les écluses d'en haut s'ouvrent, et les fondements de la terre tremblent.
| רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ | 19 |
La terre se brise, la terre se rompt, la terre chancelle.
| נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תסיף קום | 20 |
La terre chancelle comme un homme ivre; elle vacille comme une cabane; son péché pèse sur elle; elle tombe, et ne se relèvera plus!
| והיה ביום ההוא יפקד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה | 21 |
En ce jour-là, l'Éternel châtiera, en haut, l'armée d'en haut, et sur la terre, les rois de la terre.
| ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו | 22 |
Et ils seront rassemblés captifs dans un cachot, et enfermés dans la prison; et après un grand nombre de jours ils seront châtiés.
| וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד | 23 |
La lune rougira, et le soleil sera honteux, quand l'Éternel des armées régnera sur la montagne de Sion, à Jérusalem; et devant ses anciens resplendira la gloire.
