ישעה 24
| הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה | 1 |
Voici, l’Éternel dévaste le pays et le rend désert, Il en bouleverse la face et en disperse les habitants.
| והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו | 2 |
Et il en est du sacrificateur comme du peuple, Du maître comme du serviteur, De la maîtresse comme de la servante, Du vendeur comme de l’acheteur, Du prêteur comme de l’emprunteur, Du créancier comme du débiteur.
| הבוק תבוק הארץ והבוז תבז כי יהוה דבר את הדבר הזה | 3 |
Le pays est dévasté, livré au pillage; Car l’Éternel l’a décrété.
| אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ | 4 |
Le pays est triste, épuisé; Les habitants sont abattus, languissants; Les chefs du peuple sont sans force.
| והארץ חנפה תחת ישביה כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם | 5 |
Le pays était profané par ses habitants; Car ils transgressaient les lois, violaient les ordonnances, Ils rompaient l’alliance éternelle.
| על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער | 6 |
C’est pourquoi la malédiction dévore le pays, Et ses habitants portent la peine de leurs crimes; C’est pourquoi les habitants du pays sont consumés, Et il n’en reste qu’un petit nombre.
| אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב | 7 |
Le moût est triste, la vigne est flétrie; Tous ceux qui avaient le cœur joyeux soupirent.
| שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור | 8 |
La joie des tambourins a cessé, La gaîté bruyante a pris fin, La joie de la harpe a cessé.
| בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו | 9 |
On ne boit plus de vin en chantant; Les liqueurs fortes sont amères au buveur.
| נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא | 10 |
La ville déserte est en ruines; Toutes les maisons sont fermées, on n’y entre plus.
| צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ | 11 |
On crie dans les rues, parce que le vin manque; Toute réjouissance a disparu, L’allégresse est bannie du pays.
| נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער | 12 |
La dévastation est restée dans la ville, Et les portes abattues sont en ruines.
| כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם כלה בציר | 13 |
Car il en est dans le pays, au milieu des peuples, Comme quand on secoue l’olivier, Comme quand on grappille après la vendange.
| המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים | 14 |
Ils élèvent leur voix, ils poussent des cris d’allégresse; Des bords de la mer, ils célèbrent la majesté de l’Éternel.
| על כן בארים כבדו יהוה באיי הים שם יהוה אלהי ישראל | 15 |
Glorifiez donc l’Éternel dans les lieux où brille la lumière, Le nom de l’Éternel, Dieu d’Israël, dans les îles de la mer!
| מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו | 16 |
De l’extrémité de la terre nous entendons chanter: Gloire au juste! Mais moi je dis: Je suis perdu! Je suis perdu! Malheur à moi! Les pillards pillent, et les pillards s’acharnent au pillage.
| פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ | 17 |
La terreur, la fosse, et le filet, Sont sur toi, habitant du pays!
| והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ | 18 |
Celui qui fuit devant les cris de terreur tombe dans la fosse, Et celui qui remonte de la fosse se prend au filet; Car les écluses d’en haut s’ouvrent, Et les fondements de la terre sont ébranlés.
| רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ | 19 |
La terre est déchirée, La terre se brise, La terre chancelle.
| נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תסיף קום | 20 |
La terre chancelle comme un homme ivre, Elle vacille comme une cabane; Son péché pèse sur elle, Elle tombe, et ne se relève plus.
| והיה ביום ההוא יפקד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה | 21 |
En ce temps-là, l’Éternel châtiera dans le ciel l’armée d’en haut, Et sur la terre les rois de la terre.
| ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו | 22 |
Ils seront assemblés captifs dans une prison, Ils seront enfermés dans des cachots, Et, après un grand nombre de jours, ils seront châtiés.
| וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד | 23 |
La lune sera couverte de honte, Et le soleil de confusion; Car l’Éternel des armées régnera Sur la montagne de Sion et à Jérusalem, Resplendissant de gloire en présence de ses anciens.
