< ישעה 24 >
הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה | 1 |
Katso, Herra tekee maan tyhjäksi ja autioksi, mullistaa sen muodon ja hajottaa sen asukkaat.
והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו | 2 |
Ja niinkuin kansan käy, niin papinkin, niinkuin orjan, niin hänen herransa, niinkuin orjattaren, niin hänen emäntänsä, niinkuin ostajan, niin myyjän, niinkuin lainanottajan, niin lainanantajan, niinkuin velallisen, niin velkojankin.
הבוק תבוק הארץ והבוז תבז כי יהוה דבר את הדבר הזה | 3 |
Maa tyhjentämällä tyhjennetään ja ryöstämällä ryöstetään. Sillä Herra on tämän sanan puhunut.
אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ | 4 |
Maa murehtii ja lakastuu, maanpiiri nääntyy ja lakastuu; kansan ylhäiset maassa nääntyvät.
והארץ חנפה תחת ישביה כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם | 5 |
Maa on saastunut asukkaittensa alla, sillä he ovat rikkoneet lait, muuttaneet käskyt, hyljänneet iankaikkisen liiton.
על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער | 6 |
Sentähden kirous kalvaa maata, ja sen asukkaat syystänsä kärsivät; sentähden maan asukkaat kuumuudesta korventuvat, ja vähän jää ihmisiä jäljelle.
אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב | 7 |
Viini murehtii, viiniköynnös kuihtuu, kaikki ilomieliset huokaavat.
שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור | 8 |
Loppunut on vaskirumpujen riemu, lakannut remuavaisten melu, loppunut kanteleitten riemu.
בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו | 9 |
Ei laulaen viiniä juoda, väkijuoma käy karvaaksi juojillensa.
נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא | 10 |
Kukistettu on autio kaupunki, joka talo teljetty, sisään pääsemätön.
צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ | 11 |
Viinistä on kaduilla valitus, kaikki ilo on mennyt mailleen, riemu maasta paennut.
נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער | 12 |
Jäljellä on kaupungissa hävitys, portti on pirstaleiksi lyöty.
כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם כלה בציר | 13 |
Sillä niin on käyvä maan päällä, kansojen keskuudessa, kuin öljypuuta karistettaessa, kuin jälkikorjuussa, viininkorjuun päätyttyä.
המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים | 14 |
Ne korottavat äänensä ja riemuitsevat, ne huutavat mereltä päin Herran valtasuuruutta:
על כן בארים כבדו יהוה באיי הים שם יהוה אלהי ישראל | 15 |
"Sentähden kunnioittakaa Herraa valon mailla, ja meren saarilla Herran, Israelin Jumalan, nimeä".
מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו | 16 |
Maan äärestä kuulemme ylistysvirret: "Ihana on vanhurskaan osa!" Mutta minä sanon: "Riutumus, riutumus on minun osani, voi minua: ryöstäjät ryöstävät, raastaen ryöstäjät ryöstävät!"
פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ | 17 |
Kauhu ja kuoppa ja paula on edessäsi, sinä maan asukas.
והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ | 18 |
Joka pakenee kauhun ääntä, se putoaa kuoppaan, ja joka kuopasta nousee, se puuttuu paulaan. Sillä korkeuden akkunat aukenevat ja maan perustukset järkkyvät.
רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ | 19 |
Maa murskaksi musertuu, maa halkee ja hajoaa, maa horjuu ja huojuu.
נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תסיף קום | 20 |
Maa hoippuu ja hoipertelee niinkuin juopunut, huojuu niinkuin lehvämaja. Raskaana painaa sitä sen rikkomus, se kaatuu eikä enää nouse.
והיה ביום ההוא יפקד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה | 21 |
Sinä päivänä Herra kostaa korkeuden sotajoukolle korkeudessa ja maan kuninkaille maan päällä.
ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו | 22 |
Heidät kootaan sidottuina vankikuoppaan ja suljetaan vankeuteen; pitkän ajan kuluttua heitä etsiskellään.
וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד | 23 |
Ja kuu punastuu, ja aurinko häpeää, sillä Herra Sebaot on kuningas Siionin vuorella ja Jerusalemissa, ja hänen vanhintensa edessä loistaa kirkkaus.