הנה יהוה בוקק הארץ ובולקה ועוה פניה והפיץ ישביה | 1 |
והיה כעם ככהן כעבד כאדניו כשפחה כגברתה כקונה כמוכר כמלוה כלוה כנשה כאשר נשא בו | 2 |
הבוק תבוק הארץ והבוז תבז כי יהוה דבר את הדבר הזה | 3 |
אבלה נבלה הארץ אמללה נבלה תבל אמללו מרום עם הארץ | 4 |
והארץ חנפה תחת ישביה כי עברו תורת חלפו חק הפרו ברית עולם | 5 |
על כן אלה אכלה ארץ ויאשמו ישבי בה על כן חרו ישבי ארץ ונשאר אנוש מזער | 6 |
אבל תירוש אמללה גפן נאנחו כל שמחי לב | 7 |
שבת משוש תפים חדל שאון עליזים שבת משוש כנור | 8 |
בשיר לא ישתו יין ימר שכר לשתיו | 9 |
נשברה קרית תהו סגר כל בית מבוא | 10 |
צוחה על היין בחוצות ערבה כל שמחה גלה משוש הארץ | 11 |
נשאר בעיר שמה ושאיה יכת שער | 12 |
כי כה יהיה בקרב הארץ בתוך העמים כנקף זית כעוללת אם כלה בציר | 13 |
המה ישאו קולם ירנו בגאון יהוה צהלו מים | 14 |
על כן בארים כבדו יהוה באיי הים שם יהוה אלהי ישראל | 15 |
מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק ואמר רזי לי רזי לי אוי לי בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו | 16 |
פחד ופחת ופח עליך יושב הארץ | 17 |
והיה הנס מקול הפחד יפל אל הפחת והעולה מתוך הפחת ילכד בפח כי ארבות ממרום נפתחו וירעשו מוסדי ארץ | 18 |
רעה התרעעה הארץ פור התפוררה ארץ מוט התמוטטה ארץ | 19 |
נוע תנוע ארץ כשכור והתנודדה כמלונה וכבד עליה פשעה ונפלה ולא תסיף קום | 20 |
והיה ביום ההוא יפקד יהוה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה על האדמה | 21 |
ואספו אספה אסיר על בור וסגרו על מסגר ומרב ימים יפקדו | 22 |
וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך יהוה צבאות בהר ציון ובירושלם ונגד זקניו כבוד | 23 |