ישעה 23

1 משא צר הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו

The prophecy concerning Tyre. Howl, ye ships of Tarshish! For it is laid waste; No house, no entrance is left! From the land of the Chittaeans were the tidings brought to them.

2 דמו ישבי אי סחר צידון עבר ים מלאוך

Be amazed, ye inhabitants of the sea-coast, Which the merchants of Sidon, that pass over the sea, did crowd!

3 ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר גוים

Upon the wide waters, the corn of the Nile, The harvest of the river, was her revenue; She was the mart of the nations.

4 בושי צידון--כי אמר ים מעוז הים לאמר לא חלתי ולא ילדתי ולא גדלתי בחורים--רוממתי בתולות

Be thou ashamed, O Sidon, for the sea hath spoken, The fortress of the sea hath spoken thus: “I have not travailed, nor brought forth children; I have not nourished youths, nor brought up virgins.”

5 כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר

When the tidings shall reach Egypt, They shall be filled with anguish at the tidings concerning Tyre.

6 עברו תרשישה הילילו ישבי אי

Pass ye over to Tarshish; Howl, ye inhabitants of the sea-coast!

7 הזאת לכם עליזה מימי קדם קדמתה יבלוה רגליה מרחוק לגור

Is this your joyous city, Whose antiquity is of ancient days? Now her own feet bear her To sojourn far away.

8 מי יעץ זאת על צר המעטירה אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ

Who hath purposed this against Tyre, The dispenser of crowns, Whose merchants are princes, Whose traders the nobles of the earth?

9 יהוה צבאות יעצה--לחלל גאון כל צבי להקל כל נכבדי ארץ

Jehovah of hosts hath purposed it, To bring down the pride of all glory, To humble the nobles of the earth.

10 עברי ארצך כיאר בת תרשיש אין מזח עוד

Go over thy land like the Nile, O daughter of Tarshish! Now thy bonds are broken.

11 ידו נטה על הים הרגיז ממלכות יהוה צוה אל כנען לשמד מעזניה

He hath stretched out his hand over the sea, He hath made the kingdoms tremble; Jehovah hath given commandment concerning Canaan To destroy her strong holds.

12 ויאמר לא תוסיפי עוד לעלוז המעשקה בתולת בת צידון כתיים (כתים) קומי עברי--גם שם לא ינוח לך

He hath said, Thou shalt no more rejoice, Thou ravished virgin, daughter of Sidon! Arise, pass over to the Chittaeans; Yet even there shalt thou have no rest.

13 הן ארץ כשדים זה העם לא היה--אשור יסדה לציים הקימו בחיניו (בחוניו) עוררו ארמנותיה--שמה למפלה

Behold the land of the Chaldaeans, Who, not long ago, were not a people, —The Assyrian assigned it to the inhabitants of the wilderness, —They raise their watch-towers; They destroy her palaces; They make her a heap of ruins.

14 הילילו אניות תרשיש כי שדד מעזכן

Howl, ye ships of Tarshish! For your stronghold is destroyed.

15 והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד מקץ שבעים שנה יהיה לצר כשירת הזונה

And it shall come to pass in that day, That Tyre shall be forgotten seventy years, According to the days of one king; But at the end of seventy years It shall be with Tyre as in the song of the harlot:

16 קחי כנור סבי עיר זונה נשכחה היטיבי נגן הרבי שיר למען תזכרי

“Take thy lyre, go about the city, O harlot, long forgotten; Make sweet melody; sing many songs, That thou mayst again be remembered!”

17 והיה מקץ שבעים שנה יפקד יהוה את צר ושבה לאתננה וזנתה את כל ממלכות הארץ על פני האדמה

At the end of seventy years shall Jehovah show regard to Tyre, And she shall return to her hire, And play the harlot with all the kingdoms of the world, That are upon the face of the earth.

18 והיה סחרה ואתננה קדש ליהוה--לא יאצר ולא יחסן כי לישבים לפני יהוה יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק

But her gain and her hire shall be holy to Jehovah; It shall not be treasured, nor laid up in store; But it shall be for them that dwell before Jehovah, For abundant food, and for splendid clothing.