ישעה 23

1 משא צר הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו

The doom of Tyre. Wail, ye ships of Tharshish; for it is laid waste, without house, without entrance: from the land of Kittim hath it been revealed to them.

2 דמו ישבי אי סחר צידון עבר ים מלאוך

Be silent, ye inhabitants of the coast-land: the merchants of Zidon, that pass over the sea [formerly] filled thee.

3 ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר גוים

And on mighty waters [came] the seed of Shichor, the harvest of the stream, as her revenue; and she became the mart of nations.

4 בושי צידון--כי אמר ים מעוז הים לאמר לא חלתי ולא ילדתי ולא גדלתי בחורים--רוממתי בתולות

Be ashamed, O Zion; for spoken hath the sea, the stronghold of the sea, saying, I travailed not, nor brought forth children, neither did I nourish up young men, nor bring up virgins.

5 כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר

As at the report concerning Egypt, so shall they tremble at the report of Tyre.

6 עברו תרשישה הילילו ישבי אי

Pass ye over to Tharshish; wail, ye inhabitants of the coast-land.

7 הזאת לכם עליזה מימי קדם קדמתה יבלוה רגליה מרחוק לגור

Is this your fate, ye of the joyous [city]? she whose antiquity is of ancient days—her own feet shall carry her, afar off to sojourn.

8 מי יעץ זאת על צר המעטירה אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ

Who hath resolved this against Tyre, the crowning city, whose merchants are princes, whose traders are the honorable of the earth?

9 יהוה צבאות יעצה--לחלל גאון כל צבי להקל כל נכבדי ארץ

The Lord hath resolved it, to dishonor the pride of all ornament, to make of light esteem all the honorable of the earth.

10 עברי ארצך כיאר בת תרשיש אין מזח עוד

Pass through thy land as a stream, O daughter of Tharshish: there is no more strength.

11 ידו נטה על הים הרגיז ממלכות יהוה צוה אל כנען לשמד מעזניה

He hath stretched out his hand over the sea, he hath shaken kingdoms; the Lord hath given a command against Canaan, to subvert its strongholds.

12 ויאמר לא תוסיפי עוד לעלוז המעשקה בתולת בת צידון כתיים (כתים) קומי עברי--גם שם לא ינוח לך

And he said, Thou shalt no longer rejoice any more, O thou oppressed virgin, daughter of Zidon: arise, pass over to the Kittim; also there shalt thou have no rest.

13 הן ארץ כשדים זה העם לא היה--אשור יסדה לציים הקימו בחיניו (בחוניו) עוררו ארמנותיה--שמה למפלה

Behold the land of the Chaldeans—this people which was not, Asshur founded it for the dwellers in the wilderness—they have set up their watchtowers, have overthrown its palaces, have rendered it a heap of ruins.

14 הילילו אניות תרשיש כי שדד מעזכן

Wail, ye ships of Tharshish; your stronghold is laid waste.

15 והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד מקץ שבעים שנה יהיה לצר כשירת הזונה

And it shall come to pass on that day, that Tyre shall be forgotten seventy years, like the days of one king: at the end of seventy years shall it happen to Tyre as in the song of the harlot.

16 קחי כנור סבי עיר זונה נשכחה היטיבי נגן הרבי שיר למען תזכרי

“Take the harp, go round about the city, thou forgotten harlot; make sweet music, sing many songs, in order that thou mayest be remembered.”

17 והיה מקץ שבעים שנה יפקד יהוה את צר ושבה לאתננה וזנתה את כל ממלכות הארץ על פני האדמה

And it shall come to pass after the end of seventy years, that the Lord will visit Tyre, and she shall return to her hire, and shall have commerce with all the kingdoms of the world upon the face of the earth.

18 והיה סחרה ואתננה קדש ליהוה--לא יאצר ולא יחסן כי לישבים לפני יהוה יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק

And her gain and her hire shall be holy to the Lord: it shall not be treasured nor laid up; but for those that dwell before the Lord shall her gain be, to eat to fulness, and for magnificent clothing.