ישעה 23
| משא צר הילילו אניות תרשיש כי שדד מבית מבוא מארץ כתים נגלה למו | 1 |
Et Udsagn om Tyrus. Jamrer, I Tarsisskibe, eders Fæstning er i Grus! De faar det at vide paa Vejen fra Kyperns Land.
| דמו ישבי אי סחר צידון עבר ים מלאוך | 2 |
Det er ude med Kystlandets Folk, med Zidons Købmænd, hvis Sendebud for over Havet,
| ובמים רבים זרע שחר קציר יאור תבואתה ותהי סחר גוים | 3 |
de mange Vande, hvis Indkomst var Sjihors Sæd, hvis Vinding Alverdens Varer.
| בושי צידון--כי אמר ים מעוז הים לאמר לא חלתי ולא ילדתי ולא גדלתי בחורים--רוממתי בתולות | 4 |
Skam faa du, Zidon, thi Havet siger: »Jeg har ikke haft Veer, jeg fødte ikke, ej har jeg fostret Ynglinge, opfødt Jomfruer!«
| כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צר | 5 |
Naar Rygtet naar Ægypten, skælver de ved Rygtet om Tyrus.
| עברו תרשישה הילילו ישבי אי | 6 |
Drag over til Tarsis og jamrer, I Kystlandets Folk!
| הזאת לכם עליזה מימי קדם קדמתה יבלוה רגליה מרחוק לגור | 7 |
Er det eders jublende By fra Urtids Dage, hvis Fødder førte den viden om som Gæst?
| מי יעץ זאת על צר המעטירה אשר סחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ | 8 |
Hvo satte sig dette for mod det kronede Tyrus, hvis Købmænd var Fyrster, hvis Kræmmere Jordens Adel?
| יהוה צבאות יעצה--לחלל גאון כל צבי להקל כל נכבדי ארץ | 9 |
Det gjorde Hærskarers HERRE for at vanære Hovmod, skænde al Stolthed, al Jordens Adel.
| עברי ארצך כיאר בת תרשיש אין מזח עוד | 10 |
Græd, I Tarsisskibe, Havn er der ikke mer!
| ידו נטה על הים הרגיז ממלכות יהוה צוה אל כנען לשמד מעזניה | 11 |
Han udrakte Haanden mod Havet, rystede Riger, HERREN samled Folk for at jævne Kana'ans Fæstninger.
| ויאמר לא תוסיפי עוד לעלוז המעשקה בתולת בת צידון כתיים (כתים) קומי עברי--גם שם לא ינוח לך | 12 |
Han sagde: »Aldrig mer skal du juble, du voldtagne Jomfru, Zidons Datter! Staa op, drag over til Kypern, selv der skal du ej finde Hvile!«
| הן ארץ כשדים זה העם לא היה--אשור יסדה לציים הקימו בחיניו (בחוניו) עוררו ארמנותיה--שמה למפלה | 13 |
Se til Kyprioternes Land! Søfarere grunded det Folk; de rejste dets Vagttaarne, Byer og Borge. Han gjorde det til en Ruinhob.
| הילילו אניות תרשיש כי שדד מעזכן | 14 |
Jamrer, I Tarsisskibe, eders Fæstning er i Grus!
| והיה ביום ההוא ונשכחת צר שבעים שנה כימי מלך אחד מקץ שבעים שנה יהיה לצר כשירת הזונה | 15 |
Paa hin Dag skal Tyrus gaa ad Glemme i halvfjerdsindstyve Aar, som i een Konges Dage. Men efter halvfjerdsindstyve Aars Forløb skal det gaa med Tyrus som med Skøgen i Visen:
| קחי כנור סבי עיר זונה נשכחה היטיבי נגן הרבי שיר למען תזכרי | 16 |
»Tag din Citer, gaa rundt i Byen, du glemte Skøge, leg smukt paa Strenge, syng, hvad du kan, saa du kommes i Hu!«
| והיה מקץ שבעים שנה יפקד יהוה את צר ושבה לאתננה וזנתה את כל ממלכות הארץ על פני האדמה | 17 |
Efter halvfjerdsindstyve Aars Forløb vil HERREN se til Tyrus; det skal atter modtage Skøgeløn og bole med Alverdens Riger paa den vide Jord.
| והיה סחרה ואתננה קדש ליהוה--לא יאצר ולא יחסן כי לישבים לפני יהוה יהיה סחרה לאכל לשבעה ולמכסה עתיק | 18 |
Men dets Vinding og Skøgeløn skal helliges HERREN; den skal ikke gemmes hen eller lægges op; dem, der bor for HERRENS Aasyn, skal dets Vinding tjene til Føde, Mættelse og prægtige Klæder.
