משא גיא חזיון מה לך אפוא כי עלית כלך לגגות | 1 |
תשאות מלאה עיר הומיה--קריה עליזה חלליך לא חללי חרב ולא מתי מלחמה | 2 |
כל קציניך נדדו יחד מקשת אסרו כל נמצאיך אסרו יחדו מרחוק ברחו | 3 |
על כן אמרתי שעו מני אמרר בבכי אל תאיצו לנחמני על שד בת עמי | 4 |
כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לאדני יהוה צבאות--בגי חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר | 5 |
ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן | 6 |
ויהי מבחר עמקיך מלאו רכב והפרשים שת שתו השערה | 7 |
ויגל את מסך יהודה ותבט ביום ההוא אל נשק בית היער | 8 |
ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי רבו ותקבצו את מי הברכה התחתונה | 9 |
ואת בתי ירושלם ספרתם ותתצו הבתים לבצר החומה | 10 |
ומקוה עשיתם בין החמתים למי הברכה הישנה ולא הבטתם אל עשיה ויצרה מרחוק לא ראיתם | 11 |
ויקרא אדני יהוה צבאות--ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק | 12 |
והנה ששון ושמחה הרג בקר ושחט צאן אכל בשר ושתות יין אכול ושתו כי מחר נמות | 13 |
ונגלה באזני יהוה צבאות אם יכפר העון הזה לכם עד תמתון אמר אדני יהוה צבאות | 14 |
כה אמר אדני יהוה צבאות לך בא אל הסכן הזה על שבנא אשר על הבית | 15 |
מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר חצבי מרום קברו חקקי בסלע משכן לו | 16 |
הנה יהוה מטלטלך טלטלה גבר ועטך עטה | 17 |
צנוף יצנפך צנפה כדור אל ארץ רחבת ידים שמה תמות ושמה מרכבות כבודך--קלון בית אדניך | 18 |
והדפתיך ממצבך וממעמדך יהרסך | 19 |
והיה ביום ההוא וקראתי לעבדי לאליקים בן חלקיהו | 20 |
והלבשתיו כתנתך ואבנטך אחזקנו וממשלתך אתן בידו והיה לאב ליושב ירושלם ולבית יהודה | 21 |
ונתתי מפתח בית דוד על שכמו ופתח ואין סגר וסגר ואין פתח | 22 |
ותקעתיו יתד במקום נאמן והיה לכסא כבוד לבית אביו | 23 |
ותלו עליו כל כבוד בית אביו הצאצאים והצפעות כל כלי הקטן--מכלי האגנות ועד כל כלי הנבלים | 24 |
ביום ההוא נאם יהוה צבאות תמוש היתד התקועה במקום נאמן ונגדעה ונפלה ונכרת המשא אשר עליה--כי יהוה דבר | 25 |