ישעה 21
| משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה | 1 |
Carga del desierto de la mar. Como los torbellinos que pasan por el desierto en la región del mediodía, que vienen de la tierra horrible.
| חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי | 2 |
Visión dura me ha sido mostrada: para un prevaricador, otro prevaricador; y para un destruidor, otro destruidor. Sube, Persa: cerca, Medo. Todo su gemido hice cesar.
| על כן מלאו מתני חלחלה--צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות | 3 |
Por tanto mis lomos se hinchieron de dolor: angustias me comprendieron, como angustias de mujer de parto: agobiéme oyendo, y espantéme viendo.
| תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה | 4 |
Mi corazón se despavorió, asombróme el horror: la noche de mi deseo me tornó en espanto.
| ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן | 5 |
Pon la mesa: mira de la atalaya: come, bebe, levantáos, príncipes, ungíd escudo.
| כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד | 6 |
Porque el Señor me dijo así: Vé, pon centinela, que haga saber lo que viere.
| וראה רכב צמד פרשים--רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב | 7 |
Y vio un carro de un par de caballeros, un carro de asno, y un carro de camello: luego miró muy más atentamente,
| ויקרא אריה--על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות | 8 |
Y dijo a voces: León sobre atalaya: Señor, yo estoy continuamente todo el día, y las noches enteras sobre mi guarda.
| והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ | 9 |
Y, he aquí, este carro de hombres viene, un par de caballeros. Y habló, y dijo: Cayó, cayó Babilonia; y todos los ídolos de sus dioses quebrantó en tierra.
| מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל--הגדתי לכם | 10 |
Trilla mía, y paja de mi era: díchoos he lo que oí de Jehová de los ejércitos, Dios de Israel.
| משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל | 11 |
Carga de Duma. Dánme voces de Seir: Guarda, ¿qué hay esta noche? Guarda, ¿qué hay esta noche?
| אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו | 12 |
El que guarda respondió: La mañana viene, y después la noche. Si preguntareis, preguntád, volvéd, y veníd.
| משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים | 13 |
Carga sobre Arabia. En el monte tendréis la noche en Arabia, o! caminantes de Dedanim.
| לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד | 14 |
Salió al encuentro llevando aguas al sediento, o! moradores de tierra de Tema: socorréd con su pan al que huye.
| כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה | 15 |
Porque de la presencia de las espadas huyen, de la presencia de la espada desnuda, de la presencia del arco entesado, de la presencia del peso de la batalla.
| כי כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר | 16 |
Porque Jehová me ha dicho así: De aquí a un año, semejante a años de mozo de soldada, se deshará toda la gloria de Cedar.
| ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו כי יהוה אלהי ישראל דבר | 17 |
Y los restos del número de los valientes flecheros, hijos de Cedar, serán apocados; porque Jehová Dios de Israel lo ha dicho.
