ישעה 21

1 משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה

The burden of the desert of the sea. As whirlwinds in the south pass through; [so] it cometh from the desert, from a terrible land.

2 חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי

A grievous vision is declared unto me; the treacherous dealer dealeth treacherously, and the spoiler spoileth. Go up, O Elam: besiege, O Media; all the sighing thereof have I made to cease.

3 על כן מלאו מתני חלחלה--צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות

Therefore are my loins filled with pain: pangs have taken hold upon me, as the pangs of a woman that travaileth: I was bowed down at the hearing [of it; ] I was dismayed at the seeing [of it].

4 תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה

My heart panted, fearfulness affrighted me: the night of my pleasure hath he turned into fear unto me.

5 ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן

Prepare the table, watch in the watchtower, eat, drink: arise, ye princes, [and] anoint the shield.

6 כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד

For thus hath the Lord said unto me, Go, set a watchman, let him declare what he seeth.

7 וראה רכב צמד פרשים--רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב

And he saw a chariot [with] a couple of horsemen, a chariot of asses, [and] a chariot of camels; and he hearkened diligently with much heed:

8 ויקרא אריה--על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות

And he cried, A lion: My lord, I stand continually upon the watchtower in the daytime, and I am set in my ward whole nights:

9 והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ

And, behold, here cometh a chariot of men, [with] a couple of horsemen. And he answered and said, Babylon is fallen, is fallen; and all the graven images of her gods he hath broken unto the ground.

10 מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל--הגדתי לכם

O my threshing, and the corn of my floor: that which I have heard of the LORD of hosts, the God of Israel, have I declared unto you.

11 משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל

The burden of Dumah. He calleth to me out of Seir, Watchman, what of the night? Watchman, what of the night?

12 אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו

The watchman said, The morning cometh, and also the night: if ye will enquire, enquire ye: return, come.

13 משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים

The burden upon Arabia. In the forest in Arabia shall ye lodge, O ye travelling companies of Dedanim.

14 לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד

The inhabitants of the land of Tema brought water to him that was thirsty, they prevented with their bread him that fled.

15 כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה

For they fled from the swords, from the drawn sword, and from the bent bow, and from the grievousness of war.

16 כי כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר

For thus hath the Lord said unto me, Within a year, according to the years of an hireling, and all the glory of Kedar shall fail:

17 ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו כי יהוה אלהי ישראל דבר

And the residue of the number of archers, the mighty men of the children of Kedar, shall be diminished: for the LORD God of Israel hath spoken [it].