< ישעה 21 >
משא מדבר ים כסופות בנגב לחלף ממדבר בא מארץ נוראה | 1 |
Наложеното за пустинята на морето пророчество: Както южните вихрушки, които стремително летят, Така иде разрушение от пустинята, от страшната земя.
חזות קשה הגד לי הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כל אנחתה השבתי | 2 |
Тежко видение ми се откри: Коварният коварствува, и грабителят граби. Възлез, Еламе; обсади, Мидийо; Спрях всичките й въздишания.
על כן מלאו מתני חלחלה--צירים אחזוני כצירי יולדה נעויתי משמע נבהלתי מראות | 3 |
Затова хълбоците ми са пълни с болеж; Болки ме обзеха като болките на жена, когато ражда; Сгърбен съм та не мога да чуя, Смутен съм та не мога да видя.
תעה לבבי פלצות בעתתני את נשף חשקי שם לי לחרדה | 4 |
Сърцето ми се разколебава, трепет ме ужаси; Дрезгавината, която пожелах, се обърна на страшилище за мене.
ערך השלחן צפה הצפית אכול שתה קומו השרים משחו מגן | 5 |
Приготвят трапезата, поставят стражата, ядат, пият! Станете, военачалници! излъскайте щитове!
כי כה אמר אלי אדני לך העמד המצפה אשר יראה יגיד | 6 |
Защото Господ ми рече така: Иди постави страж, Та нека възвестява каквото види.
וראה רכב צמד פרשים--רכב חמור רכב גמל והקשיב קשב רב קשב | 7 |
И видя полк конници по двама, Полк осли, и полк камили; Тогава вникна добре с голямо внимание.
ויקרא אריה--על מצפה אדני אנכי עמד תמיד יומם ועל משמרתי אנכי נצב כל הלילות | 8 |
После, извика като лъв: Господи, аз стоя непрекъснато в стражарницата през деня, И оставам в стражата си целите нощи.
והנה זה בא רכב איש צמד פרשים ויען ויאמר נפלה נפלה בבל וכל פסילי אלהיה שבר לארץ | 9 |
Но, ето! иде тук полк мъже, конници по двама! И той проговарайки рече: Падна, падна Вавилон, И всичките изваяни идоли на боговете му се строшиха на земята!
מדשתי ובן גרני אשר שמעתי מאת יהוה צבאות אלהי ישראל--הגדתי לכם | 10 |
Врахо мой, и ти произведение на гумното ми, Явих ви онова, което чух от Господа на Силите, Израилевия Бог.
משא דומה אלי קרא משעיר שמר מה מלילה שמר מה מליל | 11 |
Наложеното за Едом пророчество: Към мене вика един от Сиир: Стражо, колко е часът на нощта? Стражо, колко е часът на нощта?
אמר שמר אתה בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו שבו אתיו | 12 |
Стражът рече: Утрото иде, още и нощта; Ако искате да питате, питайте; дойдете пак, дойдете.
משא בערב ביער בערב תלינו ארחות דדנים | 13 |
Наложеното за Арабия пророчество: Привечер ще слезете в гората да пренощувате. О дедански кервани.
לקראת צמא התיו מים ישבי ארץ תימא בלחמו קדמו נדד | 14 |
Жителите на теманската земя Донесоха вода за жадния, Посрещнаха бежанците с хляба си.
כי מפני חרבות נדדו מפני חרב נטושה ומפני קשת דרוכה ומפני כבד מלחמה | 15 |
Защото побягнаха от сабите, От оголената сабя, от запънатия лък, И от лютостта на войната.
כי כה אמר אדני אלי בעוד שנה כשני שכיר וכלה כל כבוד קדר | 16 |
Защото Господ ми рече така: Вътре в една година, каквито са годините на наемник, Ще изчезне всичката слава на Кидар;
ושאר מספר קשת גבורי בני קדר ימעטו כי יהוה אלהי ישראל דבר | 17 |
И останалото число на стрелците, Силните мъже на кидарците, ще бъде малко; Защото Господ Израилевият Бог е изговорил това.