ישעה 2

1 הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם

Parole qui vint à Isaïe, fils d'Amos, sur la Judée et sur Jérusalem.

2 והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים

Aux derniers jours la montagne du Seigneur sera glorieuse; sur la cime des monts apparaîtra la maison de Dieu; elle s'élèvera au-dessus des collines, et tous les Gentils y viendront.

3 והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם

Et maintes nations partiront, disant: Allons et montons à la montagne du Seigneur et à la maison du Dieu de Jacob, et il nous annoncera sa voie, et nous y marcherons; car la loi sortira de Sion, et la parole du Seigneur, de Jérusalem.

4 ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות--לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה

Et il jugera entre les nations, et il réprimandera nombre de peuples. Et de leurs glaives ils forgeront des charrues, et des faux de leurs javelines; et l'on ne tirera plus l'épée nation contre nation, et l'on n'apprendra plus à se faire la guerre.

5 בית יעקב--לכו ונלכה באור יהוה

Et maintenant venez, maison de Jacob, et marchons à la lumière du Seigneur.

6 כי נטשתה עמך בית יעקב--כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו

Car il avait abandonné son peuple, la maison d'Israël; parce qu'au commencement leur terre était remplie de devins et d'augures, comme celle des Philistins, et que beaucoup d'enfants leur étaient nés de femmes étrangères

7 ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו

Leur terre regorgeait d'argent et d'or, et leurs trésors étaient sans nombre. Et leur pays était couvert de chevaux, et l'on ne pouvait compter leurs chars.

8 ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו

Et la terre était remplie de leurs œuvres d'abomination, faites de leurs mains, et ils adoraient des dieux façonnés de leurs doigts.

9 וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם

Et l'homme se courbait, et le guerrier s'humiliait; non, je ne leur pardonnerai point.

10 בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו

Et maintenant entrez parmi les rochers, et cachez-vous dans la terre devant la crainte du Seigneur, devant sa gloire et sa puissance, lorsqu'il se lèvera pour frapper la terre.

11 עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא

Car les yeux du Seigneur sont en haut, et l'homme en bas. Et la hauteur des hommes sera abattue, et en ce jour le Seigneur seul sera élevé en gloire.

12 כי יום ליהוה צבאות על כל גאה--ורם ועל כל נשא ושפל

Le jour du Seigneur des armées sera contre tout homme insolent et superbe, contre tout homme altier et orgueilleux, et ils seront abaissés.

13 ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן

Ce jour sera contre le grand cèdre du Liban qui s'élève jusqu'au ciel, et contre le palmier de Basan;

14 ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות

Contre les hautes montagnes et les hautes collines,

15 ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה

Contre les tours altières et les remparts altiers,

16 ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה

Contre tous les vaisseaux de la mer, et contre les plus beaux navires.

17 ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא

Et tout homme sera humilié, et l'orgueil des hommes tombera, et en ce jour le Seigneur sera seul élevé en gloire.

18 והאלילים כליל יחלף

Et ils cacheront toutes les idoles, œuvres de leurs mains,

19 ובאו במערות צרים ובמחלות עפר--מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ

Les emportant dans les cavernes, dans les fentes des rochers, dans les profondeurs de la terre, devant la crainte du Seigneur, devant sa gloire et sa puissance, lorsqu'il se lèvera pour frapper la terre.

20 ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו--אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים

Car ce jour-là l'homme rejettera les abominations d'or et d'argent qu'il aura faites pour adorer de vaines idoles et des oiseaux de nuit;

21 לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים--מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ

En pénétrant dans les creux, dans les cavernes et les fentes des plus durs rochers, devant la crainte du Seigneur, devant sa gloire et sa puissance, quand il se lèvera pour frapper la terre.

22 חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא