ישעה 2

1 הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם

La parole qu’Ésaïe, fils d’Amots, vit, touchant Juda et Jérusalem.

2 והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים

Et il arrivera, à la fin des jours, que la montagne de la maison de l’Éternel sera établie sur le sommet des montagnes, et sera élevée au-dessus des collines; et toutes les nations y afflueront;

3 והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם

et beaucoup de peuples iront, et diront: Venez, et montons à la montagne de l’Éternel, à la maison du Dieu de Jacob, et il nous instruira de ses voies, et nous marcherons dans ses sentiers. Car de Sion sortira la loi, et de Jérusalem, la parole de l’Éternel.

4 ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות--לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה

Et il jugera au milieu des nations, et prononcera le droit à beaucoup de peuples; et de leurs épées ils forgeront des socs, et de leurs lances, des serpes: une nation ne lèvera pas l’épée contre une [autre] nation, et on n’apprendra plus la guerre.

5 בית יעקב--לכו ונלכה באור יהוה

Venez, maison de Jacob, et marchons dans la lumière de l’Éternel!

6 כי נטשתה עמך בית יעקב--כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו

Car tu as abandonné ton peuple, la maison de Jacob, parce qu’ils sont remplis de ce qui vient de l’orient, et sont des pronostiqueurs, comme les Philistins, et s’allient avec les enfants des étrangers.

7 ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו

Et leur pays est rempli d’argent et d’or, et il n’y a pas de fin à leurs trésors; et leur pays est rempli de chevaux, et il n’y a pas de fin à leurs chars;

8 ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו

et leur pays est rempli d’idoles: ils se prosternent devant l’ouvrage de leurs mains, devant ce que leurs doigts ont fait.

9 וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם

Et l’homme du peuple se courbera, et le grand sera abaissé: et ne leur pardonne pas!

10 בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו

Entre dans le rocher, et cache-toi dans la poussière, de devant la terreur de l’Éternel et de devant la magnificence de sa majesté.

11 עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא

Les yeux hautains de l’homme seront abaissés, et la hauteur des hommes sera humiliée, et l’Éternel seul sera haut élevé en ce jour-là.

12 כי יום ליהוה צבאות על כל גאה--ורם ועל כל נשא ושפל

Car il y a un jour de l’Éternel des armées contre tout ce qui s’exalte et s’élève, et contre tout ce qui est haut, et ils seront abaissés;

13 ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן

et contre tous les cèdres du Liban, hauts et élevés, et contre tous les chênes de Basan;

14 ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות

et contre toutes les hautes montagnes, et contre toutes les collines élevées;

15 ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה

et contre toute haute tour, et contre toute muraille forte;

16 ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה

et contre tous les navires de Tarsis, et contre tous les objets d’art agréables:

17 ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא

et la hauteur de l’homme sera humiliée, et l’élévation des hommes sera abaissée, et l’Éternel seul sera haut élevé en ce jour-là;

18 והאלילים כליל יחלף

et les idoles disparaîtront entièrement.

19 ובאו במערות צרים ובמחלות עפר--מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ

Et on entrera dans les cavernes des rochers, et dans les trous de la terre, de devant la terreur de l’Éternel, et de devant la magnificence de sa majesté, quand il se lèvera pour frapper d’épouvante la terre.

20 ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו--אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים

En ce jour-là, l’homme jettera ses idoles d’argent et ses idoles d’or, qu’il s’était faites pour se prosterner [devant elles], aux rats et aux chauves-souris,

21 לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים--מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ

pour entrer dans les fentes des rochers et dans les creux des escarpements, de devant la terreur de l’Éternel et de devant la magnificence de sa majesté, quand il se lèvera pour frapper d’épouvante la terre.

22 חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא

Finissez-en avec l’homme, dont le souffle est dans ses narines, car quel cas doit-on faire de lui?