ישעה 2

1 הדבר אשר חזה ישעיהו בן אמוץ על יהודה וירושלם

That which Isaiah, son of Amoz saw in vision, —concerning Judah and Jerusalem.

2 והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית יהוה בראש ההרים ונשא מגבעות ונהרו אליו כל הגוים

But it shall come to pass, in the afterpart of the days, That the mountain of the house of Yahweh Shall be, set up, as the head of the mountains, And be exalted above the hills, —And all the nations, shall stream thereunto;

3 והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה אל בית אלהי יעקב וירנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם

And many peoples shall go and say—Come ye, and let us ascend Unto the mountain of Yahweh Unto the house of the God of Jacob, That he may teach us of his ways, And we may walk in his paths, —For, out of Zion, shall go forth a law, And the word of Yahweh out of Jerusalem;

4 ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות--לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה

And he will judge between the nations, And be umpire to many peoples, —And they will beat their swords into ploughshares and their spears into pruning-hooks, Nation—against nation, shall not lift up sword, Neither shall they learn any more to make war,

5 בית יעקב--לכו ונלכה באור יהוה

O house of Jacob! come ye and let us walk in the light of Yahweh.

6 כי נטשתה עמך בית יעקב--כי מלאו מקדם ועננים כפלשתים ובילדי נכרים ישפיקו

Therefore hast thou abandoned thy people the house of Jacob, Because they have become full of the East, And use hidden arts like the Philistines, —And with the children of foreigners, strike hands; —

7 ותמלא ארצו כסף וזהב ואין קצה לאצרתיו ותמלא ארצו סוסים ואין קצה למרכבתיו

So that filled is their land with silver and gold, And there is no end to their treasures, —And filled is their land with horses, And there is no end to their chariots;

8 ותמלא ארצו אלילים למעשה ידיו ישתחוו לאשר עשו אצבעתיו

And filled is their land with idols, —To the work of their own hands, do they bow themselves down, To that which they made with their own fingers.

9 וישח אדם וישפל איש ואל תשא להם

So the mean man boweth down And the great man stoopeth low, —Therefore do not thou forgive them!

10 בוא בצור והטמן בעפר מפני פחד יהוה ומהדר גאנו

Enter into the rock, Or hide thee in the dust, —Because of the terribleness of Yahweh, And for his majestic splendour.

11 עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא

The lofty looks of mean men, shall be humbled, And, the haughtiness of great men, shall be bowed down, —And Yahweh alone shall be exalted in that day.

12 כי יום ליהוה צבאות על כל גאה--ורם ועל כל נשא ושפל

For, a day of Yahweh of hosts, [shall be] —Upon every one who is high and lofty, —And upon every one who is lifted up, And he shall be brought low;

13 ועל כל ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל אלוני הבשן

And upon all cedars of Lebanon, that are high and lifted up, —And upon all the oaks of Bashan;

14 ועל כל ההרים הרמים ועל כל הגבעות הנשאות

And upon all the lofty mountains, —And upon all the uplifted hills;

15 ועל כל מגדל גבה ועל כל חומה בצורה

And upon every high tower, —And upon every fortress wall;

16 ועל כל אניות תרשיש ועל כל שכיות החמדה

And upon all the ships of Tarshish, —And upon all desirable banners.

17 ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגב יהוה לבדו ביום ההוא

And the haughtiness of mean men, shall be humbled, —And the loftiness of great men, shall be laid low, —And Yahweh alone shall be exalted in that day.

18 והאלילים כליל יחלף

And, the idols, shall wholly pass away;

19 ובאו במערות צרים ובמחלות עפר--מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ

And they shall enter into the holes of the rocks, and into the caves of clay, —Because of the terribleness of Yahweh, And for his majestic splendour, When he ariseth to shake terribly the earth.

20 ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו--אשר עשו לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים

In that day shall the son of earth cast his idols of silver, and his idols of gold, —which had been made for him to worship, into the hole of the mice, and to the bats;

21 לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים--מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ

That he may enter into the clefts of the rocks, and into the fissures of the crags, —Because of the terribleness of Yahweh, And for his majestic splendour, When he ariseth to shake terribly the earth.

22 חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא

Cease ye from the son of earth, In whose nostrils is but a breath, —For wherein to be reckoned upon, is he?