ישעה 17
| משא דמשק הנה דמשק מוסר מעיר והיתה מעי מפלה | 1 |
Le fardeau de Damas. « Voici, Damas est enlevée de son statut de ville, et elle sera un monceau de ruines.
| עזבות ערי ערער לעדרים תהיינה ורבצו ואין מחריד | 2 |
Les villes d'Aroër sont abandonnées. Elles seront pour les troupeaux, qui se coucheront, et personne ne les effraiera.
| ונשבת מבצר מאפרים וממלכה מדמשק ושאר ארם ככבוד בני ישראל יהיו נאם יהוה צבאות | 3 |
La forteresse disparaît d'Éphraïm, Le royaume de Damas, et le reste de la Syrie. Ils seront comme la gloire des enfants d'Israël », dit Yahvé des armées.
| והיה ביום ההוא ידל כבוד יעקב ומשמן בשרו ירזה | 4 |
« En ce jour-là, la gloire de Jacob sera amaigrie, et la graisse de sa chair deviendra maigre.
| והיה כאסף קציר קמה וזרעו שבלים יקצור והיה כמלקט שבלים בעמק רפאים | 5 |
Ce sera comme lorsque le moissonneur recueille le blé, et que son bras moissonne le grain. Oui, ce sera comme quand on glane le grain dans la vallée des Rephaïm.
| ונשאר בו עוללת כנקף זית שנים שלשה גרגרים בראש אמיר ארבעה חמשה בסעפיה פריה--נאם יהוה אלהי ישראל | 6 |
Mais il y restera des glanures, comme on secoue un olivier, deux ou trois olives au sommet de la branche supérieure, quatre ou cinq dans les branches extérieures d'un arbre fructueux, dit l'Éternel, le Dieu d'Israël.
| ביום ההוא ישעה האדם על עשהו ועיניו אל קדוש ישראל תראינה | 7 |
En ce jour-là, les gens regarderont vers leur Créateur, et leurs yeux se tourneront vers le Saint d'Israël.
| ולא ישעה אל המזבחות מעשה ידיו ואשר עשו אצבעתיו לא יראה והאשרים והחמנים | 8 |
Ils ne regarderont pas les autels, ouvrage de leurs mains, et ils ne respecteront pas ce que leurs doigts ont fait, les mâts d'ashère et les autels à encens.
| ביום ההוא יהיו ערי מעוזו כעזובת החרש והאמיר אשר עזבו מפני בני ישראל והיתה שממה | 9 |
En ce jour-là, leurs villes fortes seront comme les lieux abandonnés dans les bois et sur le sommet des montagnes, qui ont été abandonnés devant les enfants d'Israël, et ce sera une désolation.
| כי שכחת אלהי ישעך וצור מעזך לא זכרת על כן תטעי נטעי נעמנים וזמרת זר תזרענו | 10 |
Car vous avez oublié le Dieu de votre salut, et vous ne vous êtes pas souvenus du rocher de votre force. C'est pourquoi vous plantez des plantes agréables, et vous mettez en terre des plants étrangers.
| ביום נטעך תשגשגי ובבקר זרעך תפריחי נד קציר ביום נחלה וכאב אנוש | 11 |
Le jour où tu as planté, tu fais une haie. Le matin, tu fais fleurir ta semence, mais la moisson s'enfuit au jour du deuil et de la détresse.
| הוי המון עמים רבים כהמות ימים יהמיון ושאון לאמים כשאון מים כבירים ישאון | 12 |
Ah! le tumulte de peuples nombreux qui mugissent comme le mugissement des mers, et le tumulte des nations qui se précipitent comme le tumulte des grandes eaux!
| לאמים כשאון מים רבים ישאון וגער בו ונס ממרחק ורדף כמץ הרים לפני רוח וכגלגל לפני סופה | 13 |
Les nations se précipiteront comme les grandes eaux, mais il les réprimandera, et elles fuiront au loin, et seront chassées comme la balle des montagnes devant le vent, et comme la poussière tourbillonnante devant la tempête.
| לעת ערב והנה בלהה בטרם בקר איננו זה חלק שוסינו וגורל לבזזינו | 14 |
Le soir, voici la terreur! Avant le matin, ils ne sont plus. Telle est la part de ceux qui nous pillent, tel est le sort de ceux qui nous dépouillent.
