ישעה 15
| משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה--כי בליל שדד קיר מואב נדמה | 1 |
Carga de Moab. Cierto de noche fue destruida Ar-Moab, fue puesta en silencio. Cierto de noche fue destruida Kir-Moab, fue puesta en silencio.
| עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על נבו ועל מידבא מואב ייליל--בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה | 2 |
Subió a Bait, y a Dibón, altares, a llorar: sobre Nebo, y sobre Medaba aullará Moab: toda cabeza de ella se mesará y toda barba será raída.
| בחוצתיו חגרו שק על גגותיה וברחבתיה כלה ייליל ירד בבכי | 3 |
Ceñirse han de sacos en sus plazas: en sus terrados, y en sus calles todos aullarán, descenderán a lloro.
| ותזעק חשבון ואלעלה עד יהץ נשמע קולם על כן חלצי מואב יריעו--נפשו ירעה לו | 4 |
Jesebón y Eleale gritarán, hasta Jahaz se oirá su voz, porque los armados de Moab aullarán: el alma de cada uno se aullará a sí.
| לבי למואב יזעק בריחה עד צער עגלת שלשיה כי מעלה הלוחית בבכי יעלה בו--כי דרך חורנים זעקת שבר יעערו | 5 |
Mi corazón dará gritos por Moab: sus fugitivos subirán con lloro por la subida de Luhit hasta Zoar, novilla de tres años: levantarán llanto de quebrantamiento por el camino de Oronaim.
| כי מי נמרים משמות יהיו כי יבש חציר כלה דשא ירק לא היה | 6 |
Las aguas de Nimrim se agotaron, la grama se secó, faltó la yerba, verdura no hubo.
| על כן יתרה עשה ופקדתם--על נחל הערבים ישאום | 7 |
Por lo cual lo que cada uno guardó, y sus riquezas sobre el arroyo de los sauces serán llevadas.
| כי הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים יללתה | 8 |
El llanto cercó los términos de Moab; hasta Eglaim llegó su alarido, y hasta Beerelim llegó su alarido.
| כי מי דימון מלאו דם כי אשית על דימון נוספות--לפליטת מואב אריה ולשארית אדמה | 9 |
Porque las aguas de Dimón se henchirán de sangre; porque yo pondré sobre Dimón añadidura, leones a los que escaparen de Moab, y a los residuos de la tierra.
