ישעה 15

1 משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה--כי בליל שדד קיר מואב נדמה

Framsegn um Moab. Ja, på ei natt vert Ar-Moab øydelagt og gjort ende på! ja, på ei natt vert Kir-Moab øydelagt og gjort ende på.

2 עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על נבו ועל מידבא מואב ייליל--בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה

Dei stig upp til huset og til Dibon på haugarne og vil gråta; Moab jamrar seg på Nebo og Medeba. Kvart hovud er snaudt, kvart skjegg avraka.

3 בחוצתיו חגרו שק על גגותיה וברחבתיה כלה ייליל ירד בבכי

På gatorne sveiper dei sekk um seg, på tak og på torg jamrar deim alle, tårorne fløymer.

4 ותזעק חשבון ואלעלה עד יהץ נשמע קולם על כן חלצי מואב יריעו--נפשו ירעה לו

Hesbon og El’ale klagar høgmælt, so det høyrest radt til Jahas. Difor jamrar og hermennerne åt Moab seg! hans sjæl skjelv i honom.

5 לבי למואב יזעק בריחה עד צער עגלת שלשיה כי מעלה הלוחית בבכי יעלה בו--כי דרך חורנים זעקת שבר יעערו

Hjarta mitt klagar yver Moab, for rømingarne hans flyr radt til Soar, til Triårs-kviga; gråtande gjeng dei upp stigen til Luhit, og på vegen til Horonajim jamrar dei høgt yver øydeleggjingi.

6 כי מי נמרים משמות יהיו כי יבש חציר כלה דשא ירק לא היה

Ja, Nimrimsvatni vert øydemarker, graset turkast upp, brodden visnar, eit grønt strå er ikkje meir å sjå.

7 על כן יתרה עשה ופקדתם--על נחל הערבים ישאום

Difor ber dei det som dei hev drege saman, sitt uppsparde gods, yver Vierbekken.

8 כי הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים יללתה

Ja, klageropi gjeng yver alt Moabs land; til Eglajim når deira våling, og til Be’er-Elim når deira våling.

9 כי מי דימון מלאו דם כי אשית על דימון נוספות--לפליטת מואב אריה ולשארית אדמה

For Dimonsvatnet er fullt av blod. Og endå meir let eg koma yver Dimon: ei løva yver deim som er berga av Moab, yver leivningen i landet.