< ישעה 15 >
משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה--כי בליל שדד קיר מואב נדמה | 1 |
A declaration about Moab. Indeed, in one night Ar of Moab is laid waste and destroyed; indeed, in one night Kir of Moab is laid waste and destroyed.
עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על נבו ועל מידבא מואב ייליל--בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה | 2 |
They have gone up to the temple, the people of Dibon went up to the heights to weep; Moab laments over Nebo and over Medeba. All their heads are shaved bare and all their beards are cut off.
בחוצתיו חגרו שק על גגותיה וברחבתיה כלה ייליל ירד בבכי | 3 |
In their streets they wear sackcloth; on their housetops and in the square everyone wails, melting in tears.
ותזעק חשבון ואלעלה עד יהץ נשמע קולם על כן חלצי מואב יריעו--נפשו ירעה לו | 4 |
Heshbon and Elealeh call out for help; their sound is heard as far as Jahaz. So the armed men of Moab call out for help; they tremble within themselves.
לבי למואב יזעק בריחה עד צער עגלת שלשיה כי מעלה הלוחית בבכי יעלה בו--כי דרך חורנים זעקת שבר יעערו | 5 |
My heart cries out for Moab; her fugitives flee to Zoar and to Eglath Shelishiyah. They go up the ascent of Luhith weeping; on the road to Horonaim they loudly wail over their destruction.
כי מי נמרים משמות יהיו כי יבש חציר כלה דשא ירק לא היה | 6 |
The waters of Nimrim are a desolation; the grass is withered; the vegetation has dried up; there is no more green grass.
על כן יתרה עשה ופקדתם--על נחל הערבים ישאום | 7 |
The abundance they have grown and stored they carry away over the brook of the poplars.
כי הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים יללתה | 8 |
The cry has gone around the territory of Moab; the wailing as far as Eglaim and Beer Elim.
כי מי דימון מלאו דם כי אשית על דימון נוספות--לפליטת מואב אריה ולשארית אדמה | 9 |
For the waters of Dimon are full of blood; but I will bring even more upon Dimon. A lion will attack those who escape from Moab and also those remaining in the land.