ישעה 15

1 משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה--כי בליל שדד קיר מואב נדמה

The oracle on Moab: Because, in a night, was laid waste Ar of Moab—destroyed! Because, in a night, was laid waste Kir of Moab—destroyed,

2 עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על נבו ועל מידבא מואב ייליל--בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה

He hath gone up to Bayith and Dibon, to the high places, to weep, —On Nebo and on Medeba, Moab is howling, On all their heads, a baldness, Every beard, clipped.

3 בחוצתיו חגרו שק על גגותיה וברחבתיה כלה ייליל ירד בבכי

In their streets, have they girded them with sackcloth, —On their housetops, and in their broadways, every one is howling—melting in tears;

4 ותזעק חשבון ואלעלה עד יהץ נשמע קולם על כן חלצי מואב יריעו--נפשו ירעה לו

And Heshbon, hath made outcry, and Elealeh, Unto Jahaz, hath been heard their voice, —For this cause, do the armed men of Moab roar, Every man’s soul, quivereth to him.

5 לבי למואב יזעק בריחה עד צער עגלת שלשיה כי מעלה הלוחית בבכי יעלה בו--כי דרך חורנים זעקת שבר יעערו

Mine own heart, for Moab continueth to make outcry, Her fugitive, as far as Zoar, is like a heifer of three years; For the accent of Luhith, with weeping, they ascend, For by the way of Horonaim—an outcry of destruction, they excite;

6 כי מי נמרים משמות יהיו כי יבש חציר כלה דשא ירק לא היה

For, the waters of Nimrim, shall become desolation, —For grass, hath dried up, Herbage hath failed, Green thing, hath not sprung up!

7 על כן יתרה עשה ופקדתם--על נחל הערבים ישאום

For this cause, the savings they had made and that which they had stored, Over the torrent-bed of the willows, shall they bear them.

8 כי הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים יללתה

For the outcry hath gone round the boundary of Moab, —As far as Eglaim, the howling thereof, And to Beer-elim, the howling thereof.

9 כי מי דימון מלאו דם כי אשית על דימון נוספות--לפליטת מואב אריה ולשארית אדמה

For the waters of Dimon, are full of blood, For I will lay upon Dimon new troubles, —To the escaped of Moab, the lions, Even to the survivors on the soil.