< ישעה 15 >

משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה--כי בליל שדד קיר מואב נדמה 1
The doom of Moab. Truly in a night is 'Ar of Moab plundered, it is laid waste; truly in a night is Kir of Moab plundered, it is laid waste.
עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על נבו ועל מידבא מואב ייליל--בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה 2
It goeth up to the [idol-]house, and Dibon [goeth] up to the high-places to weep, on Nebo and on Medeba shall Moab wail: on all its heads there is baldness, and every beard is hewn off.
בחוצתיו חגרו שק על גגותיה וברחבתיה כלה ייליל ירד בבכי 3
In its streets they are girded with sack-cloth, on its roofs, and in its public places every one shall wail, groan with weeping.
ותזעק חשבון ואלעלה עד יהץ נשמע קולם על כן חלצי מואב יריעו--נפשו ירעה לו 4
And loud crieth Cheshbon with El'aleh; as far as Yahaz is heard their voice: therefore the armed men of Moab shall howl; its soul is grieved for itself.
לבי למואב יזעק בריחה עד צער עגלת שלשיה כי מעלה הלוחית בבכי יעלה בו--כי דרך חורנים זעקת שבר יעערו 5
My heart will cry for Moab, whose fugitives are as far as Zo'ar, [and] the third 'Eglarth; for the ascent of Luchith—with weeping is it ascended; for on the way to Choronayim they let resound the cry of defeat [in battle].
כי מי נמרים משמות יהיו כי יבש חציר כלה דשא ירק לא היה 6
For the waters of Nimrim shall be desolate; for dry is the grass, gone are the herbs, and green things are no more.
על כן יתרה עשה ופקדתם--על נחל הערבים ישאום 7
Therefore the rest of their acquisitions and what they possess shall they carry away over the brook of the willows.
כי הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים יללתה 8
For the cry hath encompassed the boundary of Moab; up to Eglayim [is heard] its wail, and at Beer-elim [is heard] its wail.
כי מי דימון מלאו דם כי אשית על דימון נוספות--לפליטת מואב אריה ולשארית אדמה 9
For the waters of Dimon are filled with blood; for I will bring over Dimon armed bands; over the escaped of Moab [cometh] a lion, and over the remnant of the land.

< ישעה 15 >