ישעה 15

1 משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה--כי בליל שדד קיר מואב נדמה

The burden of Moab. For in the night that Ar of Moab is laid waste, he is brought to ruin; for in the night that Kir of Moab is laid waste, he is brought to ruin.

2 עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על נבו ועל מידבא מואב ייליל--בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה

He is gone up to Baith, and to Dibon, to the high places, to weep; upon Nebo, and upon Medeba, Moab howleth; on all their heads is baldness, every beard is shaven.

3 בחוצתיו חגרו שק על גגותיה וברחבתיה כלה ייליל ירד בבכי

In their streets they gird themselves with sackcloth; on their housetops, and in their broad places, every one howleth, weeping profusely.

4 ותזעק חשבון ואלעלה עד יהץ נשמע קולם על כן חלצי מואב יריעו--נפשו ירעה לו

And Heshbon crieth out, and Elealeh; their voice is heard even unto Jahaz; therefore the armed men of Moab cry aloud; his soul is faint within him.

5 לבי למואב יזעק בריחה עד צער עגלת שלשיה כי מעלה הלוחית בבכי יעלה בו--כי דרך חורנים זעקת שבר יעערו

My heart crieth out for Moab; her fugitives reach unto Zoar, a heifer of three years old; for by the ascent of Luhith with weeping they go up; for in the way of Horonaim they raise up a cry of destruction.

6 כי מי נמרים משמות יהיו כי יבש חציר כלה דשא ירק לא היה

For the Waters of Nimrim shall be desolate; for the grass is withered away, the herbage faileth, there is no green thing.

7 על כן יתרה עשה ופקדתם--על נחל הערבים ישאום

Therefore the abundance they have gotten, and that which they have laid up, shall they carry away to the brook of the willows.

8 כי הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים יללתה

For the cry is gone round about the borders of Moab; the howling thereof unto Eglaim, and the howling thereof unto Beer-elim.

9 כי מי דימון מלאו דם כי אשית על דימון נוספות--לפליטת מואב אריה ולשארית אדמה

For the waters of Dimon are full of blood; for I will bring yet more upon Dimon, a lion upon him that escapeth of Moab, and upon the remnant of the land.