ישעה 15

1 משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה--כי בליל שדד קיר מואב נדמה

The burden of Moab: For in the night of being laid waste, Ar of Moab is destroyed; for in the night of being laid waste, Kir of Moab is destroyed!

2 עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על נבו ועל מידבא מואב ייליל--בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה

He is gone up to Bajith, and to Dibon, to the high places, to weep; Moab howleth over Nebo, and over Medeba; on all their heads is baldness, every beard is cut off.

3 בחוצתיו חגרו שק על גגותיה וברחבתיה כלה ייליל ירד בבכי

In their streets they are girded with sackcloth; on their roofs, and in their broadways, every one howleth, melted into tears.

4 ותזעק חשבון ואלעלה עד יהץ נשמע קולם על כן חלצי מואב יריעו--נפשו ירעה לו

And Heshbon crieth, and Elealeh: their voice is heard unto Jahaz. Therefore the armed men of Moab cry out: his soul trembleth in him.

5 לבי למואב יזעק בריחה עד צער עגלת שלשיה כי מעלה הלוחית בבכי יעלה בו--כי דרך חורנים זעקת שבר יעערו

My heart crieth out for Moab; their fugitives [have fled] unto Zoar, unto Eglath-Sheli-shijah: for by the ascent of Luhith, with weeping they go up by it; for in the way of Horonaim they raise up a cry of destruction.

6 כי מי נמרים משמות יהיו כי יבש חציר כלה דשא ירק לא היה

For the waters of Nimrim shall be desolate; for the herbage is withered away, the grass hath failed, there is no green thing.

7 על כן יתרה עשה ופקדתם--על נחל הערבים ישאום

Therefore the abundance they have gotten, and that which they have laid up, do they carry away to the torrent of the willows.

8 כי הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים יללתה

For the cry goeth round about the borders of Moab; the howling thereof unto Eglaim, and the howling thereof unto Beer-elim.

9 כי מי דימון מלאו דם כי אשית על דימון נוספות--לפליטת מואב אריה ולשארית אדמה

For the waters of Dimon are full of blood, for I will lay yet more upon Dimon: a lion upon them that are escaped of Moab, and upon that which remaineth of the land.