ישעה 15

1 משא מואב כי בליל שדד ער מואב נדמה--כי בליל שדד קיר מואב נדמה

The burden of Moab. For in a night Ar of Moab is laid waste, and brought to nothing. For in a night Kir of Moab is laid waste, and brought to nothing.

2 עלה הבית ודיבן הבמות לבכי על נבו ועל מידבא מואב ייליל--בכל ראשיו קרחה כל זקן גרועה

They have gone up to Bayith, and to Dibon, to the high places, to weep. Moab wails over Nebo, and over Medeba. On all their heads is baldness. Every beard is cut off.

3 בחוצתיו חגרו שק על גגותיה וברחבתיה כלה ייליל ירד בבכי

In their streets they gird themselves with sackcloth. On their housetops, and in their broad places, everyone wails, weeping abundantly.

4 ותזעק חשבון ואלעלה עד יהץ נשמע קולם על כן חלצי מואב יריעו--נפשו ירעה לו

And Heshbon cries out, and Elealeh. Their voice is heard even to Jahaz. Therefore the armed men of Moab cry aloud. His soul trembles within him.

5 לבי למואב יזעק בריחה עד צער עגלת שלשיה כי מעלה הלוחית בבכי יעלה בו--כי דרך חורנים זעקת שבר יעערו

My heart cries out for Moab. Her nobles flee to Zoar, to Eglath-shelishi-yah. For they go up with weeping by the ascent of Luhith. For they raise up a cry of destruction in the way of Horonaim.

6 כי מי נמרים משמות יהיו כי יבש חציר כלה דשא ירק לא היה

For the waters of Nimrim shall be desolate, for the grass is withered away. The tender grass fails. There is no green thing.

7 על כן יתרה עשה ופקדתם--על נחל הערבים ישאום

Therefore the abundance they have gotten, and that which they have laid up, they shall carry away over the brook of the willows.

8 כי הקיפה הזעקה את גבול מואב עד אגלים יללתה ובאר אילים יללתה

For the cry has gone round about the borders of Moab, the wailing of it to Eglaim, and the wailing of it to Beer-elim.

9 כי מי דימון מלאו דם כי אשית על דימון נוספות--לפליטת מואב אריה ולשארית אדמה

For the waters of Dimon are full of blood. For I will bring yet more upon Dimon, a lion upon those of Moab who escape, and upon the remnant of the land.