ישעה 13
| משא בבל--אשר חזה ישעיהו בן אמוץ | 1 |
The burden of Babylon that Isaiah son of Amoz hath seen:
| על הר נשפה שאו נס הרימו קול להם הניפו יד ויבאו פתחי נדיבים | 2 |
'On a high mountain lift ye up an ensign, Raise the voice to them, wave the hand, And they go in to the openings of nobles.
| אני צויתי למקדשי גם קראתי גבורי לאפי עליזי גאותי | 3 |
I have given charge to My sanctified ones, Also I have called My mighty ones for Mine anger, Those rejoicing at Mine excellency.'
| קול המון בהרים דמות עם רב קול שאון ממלכות גוים נאספים--יהוה צבאות מפקד צבא מלחמה | 4 |
A voice of a multitude in the mountains, A likeness of a numerous people, A voice of noise from the kingdoms of nations who are gathered, Jehovah of Hosts inspecting a host of battle!
| באים מארץ מרחק מקצה השמים יהוה וכלי זעמו לחבל כל הארץ | 5 |
They are coming in from a land afar off, From the end of the heavens, Jehovah and the instruments of His indignation, To destroy all the land.
| הילילו כי קרוב יום יהוה כשד משדי יבוא | 6 |
Howl ye, for near [is] the day of Jehovah, As destruction from the Mighty it cometh.
| על כן כל ידים תרפינה וכל לבב אנוש ימס | 7 |
Therefore, all hands do fail, And every heart of man doth melt.
| ונבהלו--צירים וחבלים יאחזון כיולדה יחילון איש אל רעהו יתמהו פני להבים פניהם | 8 |
And they have been troubled, Pains and pangs they take, As a travailing woman they are pained, A man at his friend they marvel, The appearance of flames — their faces!
| הנה יום יהוה בא אכזרי ועברה וחרון אף--לשום הארץ לשמה וחטאיה ישמיד ממנה | 9 |
Lo, the day of Jehovah doth come, Fierce, with wrath, and heat of anger, To make the land become a desolation, Yea, its sinning ones He destroyeth from it.
| כי כוכבי השמים וכסיליהם לא יהלו אורם חשך השמש בצאתו וירח לא יגיה אורו | 10 |
For the stars of the heavens, and their constellations, Cause not their light to shine, Darkened hath been the sun in its going out, And the moon causeth not its light to come forth.
| ופקדתי על תבל רעה ועל רשעים עונם והשבתי גאון זדים וגאות עריצים אשפיל | 11 |
And I have appointed on the world evil, And on the wicked their iniquity, And have caused to cease the excellency of the proud, And the excellency of the terrible I make low.
| אוקיר אנוש מפז ואדם מכתם אופיר | 12 |
I make man more rare than fine gold, And a common man than pure gold of Ophir.
| על כן שמים ארגיז ותרעש הארץ ממקומה--בעברת יהוה צבאות וביום חרון אפו | 13 |
Therefore the heavens I cause to tremble, And the earth doth shake from its place, In the wrath of Jehovah of Hosts, And in a day of the heat of his anger.
| והיה כצבי מדח וכצאן ואין מקבץ איש אל עמו יפנו ואיש אל ארצו ינוסו | 14 |
And it hath been, as a roe driven away, And as a flock that hath no gatherer, Each unto his people — they turn, And each unto his land — they flee.
| כל הנמצא ידקר וכל הנספה יפול בחרב | 15 |
Every one who is found is thrust through, And every one who is added falleth by sword.
| ועלליהם ירטשו לעיניהם ישסו בתיהם ונשיהם תשגלנה (תשכבנה) | 16 |
And their sucklings are dashed to pieces before their eyes, Spoiled are their houses, and their wives lain with.
| הנני מעיר עליהם את מדי אשר כסף לא יחשבו וזהב לא יחפצו בו | 17 |
Lo, I am stirring up against them the Medes, Who silver esteem not, And gold — they delight not in it.
| וקשתות נערים תרטשנה ופרי בטן לא ירחמו על בנים לא תחוס עינם | 18 |
And bows dash young men to pieces, And the fruit of the womb they pity not, On sons their eye hath no pity.
| והיתה בבל צבי ממלכות תפארת גאון כשדים כמהפכת אלהים את סדם ואת עמרה | 19 |
And Babylon, the beauty of kingdoms, The glory, the excellency of the Chaldeans, Hath been as overthrown by God, With Sodom and with Gomorrah.
| לא תשב לנצח ולא תשכן עד דור ודור ולא יהל שם ערבי ורעים לא ירבצו שם | 20 |
She doth not sit for ever, Nor continueth unto many generations, Nor doth Arab pitch tent there, And shepherds lie not down there.
| ורבצו שם ציים ומלאו בתיהם אחים ושכנו שם בנות יענה ושעירים ירקדו שם | 21 |
And Ziim have lain down there, And full have been their houses of howlings, And dwelt there have daughters of an ostrich, And goats do skip there.
| וענה איים באלמנותיו ותנים בהיכלי ענג וקרוב לבוא עתה וימיה לא ימשכו | 22 |
And Aiim have responded in his forsaken habitations, And dragons in palaces of delight, And near to come [is] her time, And her days are not drawn out!
