ישעה 10
| הוי החקקים חקקי און ומכתבים עמל כתבו | 1 |
Wehe denen, die Satzungen des Unheils verordnen, und den Schreibern, welche Mühsal ausfertigen,
| להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי--להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו | 2 |
um die Armen vom Gericht zu verdrängen und die Elenden meines Volkes ihres Rechtes zu berauben, damit die Witwen ihre Beute werden und sie die Waisen plündern.
| ומה תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם | 3 |
Und was wollt ihr tun am Tage der Heimsuchung und beim Sturme, der [O. Verderben, das] von fern daherkommt? Zu wem wollt ihr fliehen um Hülfe, und wohin eure Herrlichkeit in Sicherheit bringen? [Eig. hinterlegen]
| בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה | 4 |
Nichts anderes bleibt übrig, als unter Gefesselten sich zu krümmen; und unter Erschlagenen fallen sie hin. -Bei dem allen wendet sich sein Zorn nicht ab, und noch ist seine Hand ausgestreckt.
| הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי | 5 |
He! [O. Wehe!] Assyrer, [Eig. Assyrien [Assur], wie V. 24] Rute meines Zornes! und der Stock in seiner Hand ist mein Grimm.
| בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצונו--לשלל שלל ולבז בז ולשימו (ולשומו) מרמס כחמר חוצות | 6 |
Wider eine ruchlose Nation werde ich ihn senden und gegen das Volk meines Grimmes ihn entbieten, um Raub zu rauben und Beute zu erbeuten, und es der Zertretung hinzugeben gleich Straßenkot.
| והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט | 7 |
Er aber meint es nicht also, und sein Herz denkt nicht also; sondern zu vertilgen hat er im Sinne und auszurotten nicht wenige Nationen.
| כי יאמר הלא שרי יחדו מלכים | 8 |
Denn er spricht: Sind nicht meine Fürsten [O. Feldherren] allesamt Könige?
| הלא ככרכמיש כלנו אם לא כארפד חמת אם לא כדמשק שמרון | 9 |
Ist nicht Kalno [Dasselbe wie Kalne; 1. Mose 10,10] wie Karchemis? nicht Hamath wie Arpad? nicht Samaria wie Damaskus?
| כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון | 10 |
So wie meine Hand die Königreiche der Götzen erreicht hat, -und ihre geschnitzten Bilder waren mehr [d. h. mächtiger] als die von Jerusalem und von Samaria-
| הלא כאשר עשיתי לשמרון--ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה | 11 |
werde ich nicht, wie ich Samaria und seinen Götzen getan habe, ebenso Jerusalem und seinen Götzen [Eig. Götzenbildern] tun?
| והיה כי יבצע אדני את כל מעשהו בהר ציון ובירושלם--אפקד על פרי גדל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו | 12 |
Und es wird geschehen, wenn der Herr sein ganzes Werk an dem Berge Zion und an Jerusalem vollbracht hat, so werde ich heimsuchen die Frucht der Überhebung des Herzens des Königs von Assyrien und den Stolz der Hoffart seiner Augen.
| כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר גבולת עמים ועתידתיהם (ועתודתיהם) שושתי ואוריד כאביר יושבים | 13 |
Denn er hat gesagt: Durch die Kraft meiner Hand und durch meine Weisheit habe ich es getan, denn ich bin verständig; und ich verrückte die Grenzen der Völker und plünderte ihre Schätze und stieß, als ein Gewaltiger, Thronende hinab;
| ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף | 14 |
und meine Hand hat den Reichtum der Völker erreicht wie ein Nest, und wie man verlassene Eier zusammenrafft, so habe ich die ganze Erde zusammengerafft: da war keiner, der den Flügel regte, oder den Schnabel aufsperrte und zirpte. -
| היתפאר הגרזן על החצב בו אם יתגדל המשור על מניפו כהניף שבט ואת מרימיו כהרים מטה לא עץ | 15 |
Darf die Axt sich rühmen wider den, der damit haut? oder die Säge sich brüsten wider den, der sie zieht? als schwänge ein Stock die, welche ihn emporheben, als höbe ein Stab den empor, der kein Holz ist!
| לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו--רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש | 16 |
Darum wird der Herr, Jehova der Heerscharen, Magerkeit [d. h. Abzehrung] senden unter seine Fetten; und unter [d. h. unterhalb] seiner Herrlichkeit wird ein Brand auflodern wie ein Feuerbrand.
| והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו--ביום אחד | 17 |
Und das Licht Israels wird zum Feuer werden, und sein Heiliger zur Flamme, die seine Dornen und seine Disteln in Brand setzen und verzehren wird an einem Tage.
| וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס | 18 |
Und er wird die Herrlichkeit seines Waldes und seines Fruchtgefildes von der Seele bis zum Fleische vernichten, daß es sein wird, wie wenn ein Kranker hinsiecht.
| ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם | 19 |
Und der Rest der Bäume seines Waldes wird zu zählen sein: ein Knabe könnte sie aufschreiben.
| והיה ביום ההוא לא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקב להשען על מכהו ונשען על יהוה קדוש ישראל--באמת | 20 |
Und es wird geschehen an jenem Tage, da wird der Überrest Israels und das Entronnene des Hauses Jakob sich nicht mehr stützen auf den, der es schlägt; sondern es wird sich stützen auf Jehova, den Heiligen Israels, in Wahrheit.
| שאר ישוב שאר יעקב--אל אל גבור | 21 |
Der Überrest wird umkehren, [S. Kap. 7,3] der Überrest Jakobs zu dem starken Gott. [El]
| כי אם יהיה עמך ישראל כחול הים--שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה | 22 |
Denn wenn auch dein Volk, Israel, wie der Sand des Meeres wäre, nur ein Überrest davon wird umkehren. Vertilgung ist festbeschlossen, sie bringt einherflutend Gerechtigkeit. [Eig. welche Gerechtigkeit einherflutet]
| כי כלה ונחרצה--אדני יהוה צבאות עשה בקרב כל הארץ | 23 |
Denn der Herr, Jehova der Heerscharen, vollführt Vernichtung und Festbeschlossenes inmitten der ganzen Erde. [O. des ganzen Landes]
| לכן כה אמר אדני יהוה צבאות אל תירא עמי ישב ציון מאשור בשבט יככה ומטהו ישא עליך בדרך מצרים | 24 |
Darum spricht der Herr, Jehova der Heerscharen, also: Fürchte dich nicht, mein Volk, das in Zion wohnt, vor Assur, wenn er dich mit dem Stocke schlagen und seinen Stab wider dich erheben wird nach der Weise Ägyptens!
| כי עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על תבליתם | 25 |
Denn noch um ein gar Kleines, so wird der Grimm zu Ende sein und mein Zorn sich wenden zu ihrer Vernichtung.
| ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על הים ונשאו בדרך מצרים | 26 |
Und Jehova der Heerscharen wird über ihn die Geißel schwingen wie in der Niederlage Midians am Felsen Oreb; [S. Richter 7,25] und sein Stab wird über das Meer sein, und er wird ihn erheben, wie er ihn über Ägypten erhob. [Eig. in der Weise Ägyptens]
| והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני שמן | 27 |
Und es wird geschehen an jenem Tage, daß seine Last weichen wird von deiner Schulter und sein Joch von deinem Halse; und das Joch wird gesprengt werden infolge des Fettes. [And. üb.: der Salbung]
| בא על עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו | 28 |
Er kommt gegen Aijath, zieht durch Migron; in Mikmas legt er sein Gepäck ab.
| עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה--גבעת שאול נסה | 29 |
Sie ziehen über den Paß, [Oder die Furt] zu Geba schlagen sie ihr Nachtlager auf. [O. über den Paß; -"Geba sei unser Nachtquartier!"] Rama bebt, Gibea Sauls flieht.
| צהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה עניה ענתות | 30 |
Schreie laut, Tochter Gallims! Horche auf, Lais! [Hebr. Laischa] Armes Anathoth!
| נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו | 31 |
Madmena eilt davon, die Bewohner von Gebim flüchten. [O. retten ihre Habe]
| עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר בית (בת) ציון גבעת ירושלם | 32 |
Noch heute macht er halt in Nob; -er schwingt seine Hand gegen den Berg der Tochter Zion, den Hügel Jerusalems. -
| הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו | 33 |
Siehe, der Herr, Jehova der Heerscharen, haut mit Schreckensgewalt die Äste herunter; und die von hohem Wuchse werden gefällt, und die Emporragenden werden erniedrigt.
| ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול | 34 |
Und er schlägt die Dickichte des Waldes nieder mit dem Eisen, und der Libanon fällt durch einen Mächtigen. [Zugl.: Herrlichen]
