< ישעה 10 >
הוי החקקים חקקי און ומכתבים עמל כתבו | 1 |
Malheur à ceux qui rendent des arrêts iniques, et aux scribes qui écrivent des sentences injustes,
להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי--להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו | 2 |
écartant du tribunal les faibles, et dépouillant de leur droit les affligés de mon peuple, faisant des veuves leur proie, et pillant les orphelins!
ומה תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם | 3 |
Que ferez-vous au jour de la visite, et dans la catastrophe qui viendra de loin? Vers qui fuirez-vous pour avoir du secours, et où déposerez-vous vos trésors?
בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה | 4 |
Il ne reste qu’à se courber parmi les captifs, ou à tomber parmi les tués. Avec tout cela, sa colère ne s’est pas détournée, et sa main reste étendue.
הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי | 5 |
Malheur à Assur, verge de ma colère! Le bâton qui est dans sa main est l’instrument de ma fureur;
בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצונו--לשלל שלל ולבז בז ולשימו (ולשומו) מרמס כחמר חוצות | 6 |
je l’envoie contre une nation impie, je lui donne mes ordres contre le peuple de mon courroux, pour le mettre au pillage et faire du butin, et le fouler au pied comme la boue des rues.
והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט | 7 |
Mais lui, ce n’est pas ainsi qu’il l’entend, et telle n’est pas la pensée de son cœur; car il ne songe qu’à détruire, et à exterminer des nations, non en petit nombre.
כי יאמר הלא שרי יחדו מלכים | 8 |
Il dit: « Mes princes ne sont-ils pas tous des rois?
הלא ככרכמיש כלנו אם לא כארפד חמת אם לא כדמשק שמרון | 9 |
N’en a-t-il pas été de Calno comme de Carchémis, et de Hamath comme d’Arphad, et de Samarie comme de Damas?
כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון | 10 |
Comme ma main a atteint les royaumes des divinités impuissantes, dont les idoles l’emportaient sur celles de Jérusalem et de Samarie; comme j’ai fait à Samarie et à ses dieux,
הלא כאשר עשיתי לשמרון--ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה | 11 |
ne ferai-je pas de même à Jérusalem et à ses images? »
והיה כי יבצע אדני את כל מעשהו בהר ציון ובירושלם--אפקד על פרי גדל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו | 12 |
Mais il arrivera: Quand le Seigneur aura accompli toute son œuvre, sur la montagne de Sion et à Jérusalem: « Je visiterai le fruit du cœur hautain du roi d’Assyrie, et l’arrogance de ses regards altiers. »
כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר גבולת עמים ועתידתיהם (ועתודתיהם) שושתי ואוריד כאביר יושבים | 13 |
Car il a dit: « Par la force de ma main j’ai fait cela, et par ma sagesse, car je suis intelligent! J’ai déplacé les bornes des peuples, j’ai pillé leurs trésors, et, comme un héros, j’ai renversé du trône ceux qui y étaient assis.
ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף | 14 |
Ma main a saisi, comme un nid, les richesses des peuples, et, comme on ramasse des œufs abandonnés, j’ai ramassé toute la terre, sans que nul ait remué l’aile, ouvert le bec ou poussé un cri! » —
היתפאר הגרזן על החצב בו אם יתגדל המשור על מניפו כהניף שבט ואת מרימיו כהרים מטה לא עץ | 15 |
La hache se glorifie-t-elle contre la main qui la brandit, la scie s’élève-t’elle contre celui qui la meut? Comme si la verge faisait mouvoir celui qui la lève, comme si le bâton soulevait ce qui n’est pas du bois!
לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו--רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש | 16 |
C’est pourquoi le Seigneur Yahweh des armées, enverra le dépérissement sur ses robustes guerriers, et sous sa magnificence s’embrasera un feu, comme le feu d’un incendie.
והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו--ביום אחד | 17 |
La lumière d’Israël sera un feu, et son Saint, une flamme, qui consumera et dévorera ses épines et ses ronces, en un seul jour.
וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס | 18 |
Et la gloire de sa forêt et de son verger, il l’anéantira de l’âme au corps; ce sera comme un malade qui meurt de consomption.
ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם | 19 |
Le reste des arbres de sa forêt pourra être compté; un enfant les inscrirait.
והיה ביום ההוא לא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקב להשען על מכהו ונשען על יהוה קדוש ישראל--באמת | 20 |
Et il arrivera en ce jour-là: Le reste d’Israël et les réchappés de la maison de Jacob ne continueront pas de s’appuyer sur celui qui les frappait, mais ils s’appuieront sur Yahweh, le Saint d’Israël, avec fidélité.
שאר ישוב שאר יעקב--אל אל גבור | 21 |
Un reste reviendra, un reste de Jacob, vers le Dieu fort.
כי אם יהיה עמך ישראל כחול הים--שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה | 22 |
Car, quand ton peuple, ô Israël, serait comme le sable de la mer, c’est un reste qui reviendra; la destruction est résolue, elle fera déborder la justice.
כי כלה ונחרצה--אדני יהוה צבאות עשה בקרב כל הארץ | 23 |
Car la destruction qu’il a décrétée, le Seigneur Yahweh des armées l’accomplira dans tout le pays.
לכן כה אמר אדני יהוה צבאות אל תירא עמי ישב ציון מאשור בשבט יככה ומטהו ישא עליך בדרך מצרים | 24 |
C’est pourquoi ainsi parle le Seigneur Yahweh des armées: « Ne crains rien d’Assur, ô mon peuple, qui habite Sion, quand il te frappera de la verge, et qu’il lèvera sur toi le bâton, comme autrefois l’Égypte.
כי עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על תבליתם | 25 |
Car, encore bien peu de temps, et mon courroux cessera, et ma colère se tournera contre eux pour les détruire.
ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על הים ונשאו בדרך מצרים | 26 |
Et Yahweh des armées lèvera contre eux le fouet, comme il frappa Madian au rocher d’Oreb, et comme son bâton fut sur la mer; et il le lèvera, comme autrefois en Égypte.
והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני שמן | 27 |
Et il arrivera en ce jour-là: Le fardeau d’Assur sera ôté de ton épaule, et son joug de dessus ton cou, et ta vigueur fera éclater le joug.
בא על עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו | 28 |
Il est venu à Ajath, il a passé à Magron, il laisse son bagage à Machmas.
עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה--גבעת שאול נסה | 29 |
Ils ont passé le défilé; ils ont campé la nuit à Gaba; Rama est dans l’épouvante; Gabaa de Saül prend la fuite.
צהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה עניה ענתות | 30 |
Pousse des cris de détresse, fille de Gallim! Prête l’oreille, Laïs! Pauvre Anathoth!
נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו | 31 |
Medména se disperse, les habitants de Gabim sont en fuite.
עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר בית (בת) ציון גבעת ירושלם | 32 |
Encore un jour et il sera à Nobé; il lèvera sa main contre la montagne de la fille de Sion, contre la colline de Jérusalem!...
הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו | 33 |
Voici que le Seigneur, Yahweh des armées, abat avec fracas la ramure des arbres; les plus hauts sont coupés, les plus élevés sont jetés par terre.
ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול | 34 |
Les fourrés de la forêt sont taillés avec le fer, et le Liban tombe sous les coups d’un Puissant.