ישעה 10

1 הוי החקקים חקקי און ומכתבים עמל כתבו

Woe unto them that decree unrighteous decrees, and to the writers that write perverseness:

2 להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי--להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו

to turn aside the needy from judgment, and to take away the right of the poor of my people, that widows may be their spoil, and that they may make the fatherless their prey!

3 ומה תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם

And what will ye do in the day of visitation, and in the desolation which shall come from far? to whom will ye flee for help? and where will ye leave your glory?

4 בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה

They shall only bow down under the prisoners, and shall fall under the slain. For all this his anger is not turned away, but his hand is stretched out still.

5 הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי

Ho Assyrian, the rod of mine anger, the staff in whose hand is mine indignation!

6 בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצונו--לשלל שלל ולבז בז ולשימו (ולשומו) מרמס כחמר חוצות

I will send him against a profane nation, and against the people of my wrath will I give him a charge, to take the spoil, and to take the prey, and to tread them down like the mire of the streets.

7 והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט

Howbeit he meaneth not so, neither doth his heart think so; but it is in his heart to destroy, and to cut off nations not a few.

8 כי יאמר הלא שרי יחדו מלכים

For he saith, Are not my princes all of them kings?

9 הלא ככרכמיש כלנו אם לא כארפד חמת אם לא כדמשק שמרון

Is not Calno as Carchemish? is not Hamath as Arpad? is not Samaria as Damascus?

10 כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון

As my hand hath found the kingdoms of the idols, whose graven images did excel them of Jerusalem and of Samaria;

11 הלא כאשר עשיתי לשמרון--ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה

shall I not, as I have done unto Samaria and her idols, so do to Jerusalem and her idols?

12 והיה כי יבצע אדני את כל מעשהו בהר ציון ובירושלם--אפקד על פרי גדל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו

Wherefore it shall come to pass, that when the Lord hath performed his whole work upon mount Zion and on Jerusalem, I will punish the fruit of the stout heart of the king of Assyria, and the glory of his high looks.

13 כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר גבולת עמים ועתידתיהם (ועתודתיהם) שושתי ואוריד כאביר יושבים

For he hath said, By the strength of my hand I have done it, and by my wisdom; for I am prudent: and I have removed the bounds of the peoples, and have robbed their treasures, and I have brought down as a valiant man them that sit [on thrones]:

14 ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף

and my hand hath found as a nest the riches of the peoples; and as one gathereth eggs that are forsaken, have I gathered all the earth: and there was none that moved the wing, or that opened the mouth, or chirped.

15 היתפאר הגרזן על החצב בו אם יתגדל המשור על מניפו כהניף שבט ואת מרימיו כהרים מטה לא עץ

Shall the axe boast itself against him that heweth therewith? shall the saw magnify itself against him that shaketh it? as if a rod should shake them that lift it up, or as if a staff should lift up [him that is] not wood.

16 לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו--רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש

Therefore shall the Lord, the Lord of hosts, send among his fat ones leanness; and under his glory there shall be kindled a burning like the burning of fire.

17 והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו--ביום אחד

And the light of Israel shall be for a fire, and his Holy One for a flame: and it shall burn and devour his thorns and his briers in one day.

18 וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס

And he shall consume the glory of his forest, and of his fruitful field, both soul and body: and it shall be as when a standardbearer fainteth.

19 ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם

And the remnant of the trees of his forest shall be few, that a child may write them.

20 והיה ביום ההוא לא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקב להשען על מכהו ונשען על יהוה קדוש ישראל--באמת

And it shall come to pass in that day, that the remnant of Israel, and they that are escaped of the house of Jacob, shall no more again stay upon him that smote them; but shall stay upon the LORD, the Holy One of Israel, in truth.

21 שאר ישוב שאר יעקב--אל אל גבור

A remnant shall return, [even] the remnant of Jacob, unto the mighty God.

22 כי אם יהיה עמך ישראל כחול הים--שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה

For though thy people Israel be as the sand of the sea, [only] a remnant of them shall return: a consumption [is] determined, overflowing with righteousness.

23 כי כלה ונחרצה--אדני יהוה צבאות עשה בקרב כל הארץ

For a consummation, and that determined, shall the Lord, the LORD of hosts, make in the midst of all the earth.

24 לכן כה אמר אדני יהוה צבאות אל תירא עמי ישב ציון מאשור בשבט יככה ומטהו ישא עליך בדרך מצרים

Therefore thus saith the Lord, the LORD of hosts, O my people that dwellest in Zion, be not afraid of the Assyrian: though he smite thee with the rod, and lift up his staff against thee, after the manner of Egypt.

25 כי עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על תבליתם

For yet a very little while, and the indignation shall be accomplished, and mine anger, in their destruction.

26 ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על הים ונשאו בדרך מצרים

And the LORD of hosts shall stir up against him a scourge, as in the slaughter of Midian at the rock of Oreb: and his rod shall be over the sea, and he shall lift it up after the manner of Egypt.

27 והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני שמן

And it shall come to pass in that day, that his burden shall depart from off thy shoulder, and his yoke from off thy neck, and the yoke shall be destroyed because of the anointing.

28 בא על עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו

He is come to Aiath, he is passed through Migron; at Michmash he layeth up his baggage:

29 עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה--גבעת שאול נסה

they are gone over the pass; they have taken up their lodging at Geba: Ramah trembleth; Gibeah of Saul is fled.

30 צהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה עניה ענתות

Cry aloud with thy voice, O daughter of Gallim! hearken, O Laishah! O thou poor Anathoth!

31 נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו

Madmenah is a fugitive; the inhabitants of Gebim gather themselves to flee.

32 עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר בית (בת) ציון גבעת ירושלם

This very day shall he halt at Nob: he shaketh his hand at the mount of the daughter of Zion, the hill of Jerusalem.

33 הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו

Behold, the Lord, the LORD of hosts, shall lop the boughs with terror: and the high ones of stature shall be hewn down, and the lofty shall be brought low.

34 ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול

And he shall cut down the thickets of the forest with iron, and Lebanon shall fall by a mighty one.