ישעה 10

1 הוי החקקים חקקי און ומכתבים עמל כתבו

Woe to them that make unrighteous decrees, That write oppressive decisions,

2 להטות מדין דלים ולגזל משפט עניי עמי--להיות אלמנות שללם ואת יתומים יבזו

To turn away the needy from judgment, And rob the poor of my people of their right; That the widows may become their prey, And that they may plunder the orphans.

3 ומה תעשו ליום פקדה ולשואה ממרחק תבוא על מי תנוסו לעזרה ואנה תעזבו כבודכם

What will ye do in the day of visitation, And in the desolation which cometh from afar? To whom will ye flee for help, And where will ye leave your glory?

4 בלתי כרע תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו בכל זאת לא שב אפו ועוד ידו נטויה

Forsaken by me, they shall sink down among the prisoners, And fall among the slain. For all this his anger is not turned away, But his hand is stretched out still.

5 הוי אשור שבט אפי ומטה הוא בידם זעמי

Woe to the Assyrian, the rod of mine anger, The staff in whose hands is the instrument of my indignation!

6 בגוי חנף אשלחנו ועל עם עברתי אצונו--לשלל שלל ולבז בז ולשימו (ולשומו) מרמס כחמר חוצות

Against an impious nation I will send him, And against a people under my wrath I will give him a charge To gather the spoil, and seize the prey, And to trample them under foot like the mire of the streets.

7 והוא לא כן ידמה ולבבו לא כן יחשב כי להשמיד בלבבו ולהכרית גוים לא מעט

But he doth not so purpose, And his heart doth not so intend; But to destroy is in his heart, And to cut off a multitude of nations.

8 כי יאמר הלא שרי יחדו מלכים

For he saith, “Are not my princes altogether kings?

9 הלא ככרכמיש כלנו אם לא כארפד חמת אם לא כדמשק שמרון

Is not Calno as Carchemish? Is not Hamath as Arpad? Is not Samaria as Damascus?

10 כאשר מצאה ידי לממלכת האליל ופסיליהם מירושלם ומשמרון

As my hand hath seized the kingdoms of the idols, Whose graven images were more numerous than those of Jerusalem and Samaria,

11 הלא כאשר עשיתי לשמרון--ולאליליה כן אעשה לירושלם ולעצביה

Behold! as I have done to Samaria and her idols, So will I do to Jerusalem and her images.”

12 והיה כי יבצע אדני את כל מעשהו בהר ציון ובירושלם--אפקד על פרי גדל לבב מלך אשור ועל תפארת רום עיניו

But when the Lord hath accomplished his whole work upon Mount Zion and Jerusalem, Then will he punish the fruit of the proud heart of the king of Assyria, And the arrogance of his lofty eyes.

13 כי אמר בכח ידי עשיתי ובחכמתי כי נבנותי ואסיר גבולת עמים ועתידתיהם (ועתודתיהם) שושתי ואוריד כאביר יושבים

For he hath said: “By the strength of my hand I have done it, And by my wisdom; for I am wise; I have removed the bounds of nations, I have plundered their treasures; As a hero have I brought down them that sat upon thrones.

14 ותמצא כקן ידי לחיל העמים וכאסף ביצים עזבות כל הארץ אני אספתי ולא היה נדד כנף ופצה פה ומצפצף

The riches of the nations hath my hand seized, as a nest; As one gathereth eggs that have been left, So have I gathered the whole world. And there was none that moved the wing, Or that opened the beak, or that chirped.”

15 היתפאר הגרזן על החצב בו אם יתגדל המשור על מניפו כהניף שבט ואת מרימיו כהרים מטה לא עץ

Shall the axe boast itself against him that heweth with it? Or shall the saw magnify itself against him that moveth it? As if the rod should wield him that lifteth it! As if the staff should lift up him that is not wood!

16 לכן ישלח האדון יהוה צבאות במשמניו--רזון ותחת כבדו יקד יקד כיקוד אש

Wherefore the Lord, the Lord of hosts, shall send upon his fat ones leanness, And under his glory shall he kindle a burning, like the burning of a fire.

17 והיה אור ישראל לאש וקדושו ללהבה ובערה ואכלה שיתו ושמירו--ביום אחד

The light of Israel shall be a fire, And his Holy One a flame, Which shall burn and devour his thorns and briers in one day.

18 וכבוד יערו וכרמלו מנפש ועד בשר יכלה והיה כמסס נסס

The glory of his forest and of his fruitful field From the spirit even to the flesh shall he consume; It shall be with them as when a sick man fainteth.

19 ושאר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם

The remaining trees of the forest shall be few, So that a child may write them down.

20 והיה ביום ההוא לא יוסיף עוד שאר ישראל ופליטת בית יעקב להשען על מכהו ונשען על יהוה קדוש ישראל--באמת

In that day shall the remnant of Israel, and they that have escaped of the house of Jacob, no more lean upon him that smote them; They shall lean upon Jehovah, the Holy One of Israel, in truth.

21 שאר ישוב שאר יעקב--אל אל גבור

The remnant shall return, the remnant of Jacob, to the mighty Potentate;

22 כי אם יהיה עמך ישראל כחול הים--שאר ישוב בו כליון חרוץ שוטף צדקה

For though thy people, O Israel, be as the sand of the sea, Only a remnant of them shall return. The devastation is decreed; It shall overflow with righteousness.

23 כי כלה ונחרצה--אדני יהוה צבאות עשה בקרב כל הארץ

For devastation and punishment doth the Lord, Jehovah of hosts, execute in the midst of the whole land,

24 לכן כה אמר אדני יהוה צבאות אל תירא עמי ישב ציון מאשור בשבט יככה ומטהו ישא עליך בדרך מצרים

Yet thus saith the Lord, Jehovah of hosts: Fear not, O my people, that dwellest in Zion, because of the Assyrian! With his rod indeed shall he smite thee, And lift up his staff against thee in the manner of Egypt;

25 כי עוד מעט מזער וכלה זעם ואפי על תבליתם

But yet a very little while, and my indignation shall have past, And my anger shall destroy them.

26 ועורר עליו יהוה צבאות שוט כמכת מדין בצור עורב ומטהו על הים ונשאו בדרך מצרים

Jehovah of hosts shall raise up against him a scourge, As he smote Midian at the rock of Horeb, And as he lifted up the rod against the sea; Yea, he shall lift it up, as in Egypt.

27 והיה ביום ההוא יסור סבלו מעל שכמך ועלו מעל צוארך וחבל על מפני שמן

In that day shall his burden be removed from thy shoulder, And his yoke from thy neck; Yea, thy yoke shall be broken, as that of a fat steer.

28 בא על עית עבר במגרון למכמש יפקיד כליו

He is come to Aiath; he passeth through Migron; In Michmash he leaveth his baggage;

29 עברו מעברה גבע מלון לנו חרדה הרמה--גבעת שאול נסה

They pass the strait; At Geba they make their night-quarters; Ramah trembleth; Gibeah of Saul fleeth.

30 צהלי קולך בת גלים הקשיבי לישה עניה ענתות

Cry aloud, O daughter of Gallim! Hear, O Laish! Alas, poor Anathoth!

31 נדדה מדמנה ישבי הגבים העיזו

Madmenah hasteth away; The inhabitants of Gebim take to flight.

32 עוד היום בנב לעמד ינפף ידו הר בית (בת) ציון גבעת ירושלם

Yet one day shall he rest at Nob, Then shall he shake his hand against the mount of the daughter of Zion, The hill of Jerusalem.

33 הנה האדון יהוה צבאות מסעף פארה במערצה ורמי הקומה גדועים והגבהים ישפלו

But behold! the Lord, Jehovah of hosts, shall lop the branches with fearful force, And the high of stature shall be cut down, And the lofty shall be brought low.

34 ונקף סבכי היער בברזל והלבנון באדיר יפול

He shall hew the thickets of the forest with iron, And Lebanon shall fall by a mighty hand.